הדור הבא של המדע

מימין לשמאל: עידן זילכה ואיתמר רווה (צילום: רועי ואשגר, מוזיאון המדע)
מימין לשמאל: עידן זילכה ואיתמר רווה (צילום: רועי ואשגר, מוזיאון המדע)
ייצוג כפול למבשרת ציון בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2022 * מדובר באירוע שבו ניתן לאתר את המוחות המבריקים של הדור הבא בישראל

בתחרות הארצית שמתקיימת השבוע זו השנה ה-25, בניהולו של מוזיאון המדע בירושלים, נוטלים חלק 44 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, בגילאי 17-21, אשר מציגים 38 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה. בין המציגים שני תלמידים ממבשרת ציון: עידן זילכה ואיתמר רווה מתיכון 'הראל'.

כמידי שנה, מגישים מאות בני נוער, שעשו עבודות גמר ברמה של חמש יחידות לימוד, מועמדות לתחרות המתקיימת ביוזמתו וניהולו של מוזיאון המדע. התחרות הניבה במהלך שנות קיומה למעלה מ-1,000 בוגרים, שרובם השתלבו בהצלחה רבה בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה, בעסקים ובענפים נוספים.

התחרות היא חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ולשיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה ובישראל, ושל התחרות העולמית היוקרתית 'רג'נרון אייסף' בארצות הברית. התחרות נתמכת על ידי מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ועל ידי קרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.

כאמור, בין הפרויקטים שלקחו חלק בתחרות יש שניים של תלמידים ממבשרת ציון.

התלמיד הראשון הוא איתמר רווה והנושא שלו הוא "קבלת החלטות בשחמט: השפעת החיקוי על קבלת החלטות וסגנון המשחק של שחמטאים". עבודה זו זיכתה אותו בפרס מיוחד על שם נעם כנפו ז"ל, ילד מחונן ממודיעין שהלך לעולמו בפתאומיות בגיל 14 כשהיה בדרכו לאוניברסיטת תל אביב במסגרת כיתת המחוננים שבה למד.

קבלת החלטות מתרחשת באופן תמידי בקרב בני אדם כאשר חלקן נעשות גם בצורה לא מודעת. דבר זה עשוי להוביל לקבלת החלטות על סמך מידע שגוי או לא רלוונטי, אשר קיבל בולטות בגלל השפעות פסיכולוגיות כמו עיגון ותיחול. במחקר זה נבחנה ההשערה לגבי אופן קבלת החלטות במשחק השחמט בקרב שחקנים לאחר צפייה בסרטון משחק עם אופי משחק מסוים (אגרסיבי או הגנתי). ההשערה היא שצפייה בסרטון מסוג מסוים יוביל לכך שהשחמטאים בעצמם יציעו במשחק מהלך התואם את ההתנהגות שאליה נחשפו בסרטון. התוצאות הצביעו על פער בין הדרך שבה הסבירו הנבדקים את התנהגותם לבין איך שהייתה זו בפועל. נראה כי הסרטון גרם להם לתאר את פעולותיהם באופן מסוים (אגרסיבי או הגנתי), בעוד שהם בעצם פעלו באופן שונה. ממצאים אלה מראים כי בני אדם יכולים לפעול בדרך מסוימת, גם אם היא שונה מהדרך שבה הם חושבים או מודעים לה. מורה מלווה: שגיא טל וד"ר דקל שי-שחורי, תכנית 'אידאה'. מנחה: ד"ר חגי אלקיים שלם, האוניברסיטה העברית בירושלים. מנחה מטעם התחרות: ד"ר עמיחי רגבי.

התלמיד השני הוא עידן זילכה והנושא שלו הוא "קינטיקת הספיחה של חומצה פולבית על ידי מרוכב פולימר-חרסית גרנולרי ואבקתי".

משבר המים בעולם הולך ומחריף, כאשר באזורים רבים בכדור הארץ מצטמצמים מקורות המים המתוקים הזמינים לשתייה ויחד איתם יורדת איכות המים העיליים שמהווים מקור מים עיקרי ברוב אזורי המחיה בעולם. חומר אורגני מומס הוא מרכיב טבעי שנמצא בכל מאגרי המים העיליים בעולם. בריכוזים גבוהים יוצרים חומרים אלה תרכובות שסותמות את צינורות ההשקיה בחקלאות ואף מגיבות עם כלור במים ליצירת חומרים המזיקים לבריאות האדם. מחקר זה מתמודד עם בעיה זו באמצעות פיתוח סופח היברידי הבנוי מחרסית ופולימר לספיחה מהירה ויעילה של הרכיב העיקרי בחומר האורגני המומס – תרכובות הומיות. במחקר זה מושווה קצב הספיחה בין מרוכב פולימר חרסית לבין פחם פעיל שהוא סופח תעשייתי נפוץ. בד בבד, נמדד כיצד המבנה הפיזי של המרוכב, אבקתי או גרנולרי, משפיע על ביצועי הסופחים השונים. תוצאות המחקר מראות, כי המרוכב שפותח הוא סופח יעיל יותר ובעל קצב ספיחה מהיר יותר משל פחם פעיל. עבודה זו מציעה חלופה יעילה למצעי ספיחה שנמצאים בשימוש נרחב בתעשיית טיהור המים ומעשירה את הכלים שעומדים לרשותנו להתמודדות עם הידלדלות מקורות המים. מורה מלווה: ד"ר יעל אברהם, תכנית 'אלפא'. מנחה: עפרי זוסמן, האוניברסיטה העברית בירושלים, קמפוס רחובות. מנחה מטעם התחרות: אדר לוי.

ליאת שגב, מנהלת תיכון 'הראל': "אנו גאים בתלמידינו אשר בוחרים לבצע עבודות מחקריות ברמה אקדמית, לחקור ולתרום כבר בגיל תיכון לקידום המדע, לצד סדר יומם העמוס כבני נוער. אנו מאחלים להם הצלחה רבה. ברצוני להודות ליפעת ויינגרטן ולשגיא טל, המלווים את התלמידים מטעם בית הספר".

מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע בירושלים: "בשנתיים האחרונות למדנו עד כמה שבירה השגרה שלנו ומה רבה חשיבותם של מדענים, חוקרים ומהנדסים במתן פתרונות למשברים שמזמן לנו הטבע. על כן, במיוחד בימים אלה ועם ציון 25 שנה לתחרות, אנחנו שמחים לחזור לשגרת תחרות ולעודד את הדור הבא של המדענים והמפתחים בישראל שייתכן שבידיהם נתון הפתרון למשבר הבא".

25 שופטים ממיטב החוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ, מהנדסים ואנשי תעשייה מתקדמת, יבחנו ויעריכו את הפרויקטים והעבודות. בנוסף, באתר התחרות (www.youngscientistsisrael.com), יוצגו כל העבודות לקהל הרחב. התחרות תגיע לשיאה בטקס הכרזת הזוכים והענקת הפרסים שיתקיים ב-22 במרץ בשעות הצהריים.

לזוכים בתחרות יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות 'רג'נרון אייסף' בארצות הברית, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי וכן ישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.

חבר השופטים כולל חוקרים מובילים ממוסדות השכלה הגבוהה בישראל ומהתעשייה המתקדמת בישראל בהובלתו של פרופ' חנוך גוטפרוינד מהאוניברסיטה העברית.

למידע נוסף אודות התחרות באתר מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים:

www.mada.org.il/young/about.