ה'זום' ועונשו

צילום: ralston-smith
צילום: ralston-smith
הקורונה מתפשטת והחשש הוא כי גם שנת הלימודים תשפ"ב תהא שנת לימוד ב'זום' * מחקר חדש בחן עד כמה הרסני השימוש בסמארטפון לעיניהם של מתבגרים

מחקר שהתפרסם בשבוע האחרון בכתב העת Ophthalmology, אחד מכתבי העת המרכזיים בתחום רפואת העיניים, בחן את השפעת השימוש בסמארטפון על קוצר הראייה בקרב מתבגרים ומוכיח מדעית את הסברה הרווחת – שימוש בסמארטפון אכן מהווה גורם סיכון לקוצר ראייה.

המחקר בחן דפוסי שימוש של 525 מתבגרים בגילאי 12-16 בסמארטפון. מנתוני המחקר עולה, כי הצעירים שנבחנו מבלים בממוצע ארבע שעות ביום בשימוש בסמארטפונים ומרבים בשימוש ממושך הגולש מעבר ל-20 דקות ברצף, אשר נמצא כקשור באופן מובהק לעלייה בקוצר ראייה. בעוד שמדובר במחקר בין לאומי, הסברה הרווחת שמתבגרים ישראלים מיישרים קו עם הנתונים שנמצאו ואף חורגים מהם.

דו"ח מצב האינטרנט של ישראל לשנת 2019, הצביע כי בישראל ילדים כבר בגיל 10 מקבלים סמארטפון, בני 11-15 צוברים למעלה מארבע שעות מסך ביום ועד גיל  18 הם מגיעים ל-7-9 שעות מסך ביום. כל זאת מבלי להתחשב בעלייה המשמעותית בשימוש במסכים בתקופת הקורונה בשנה וחצי האחרונות שהקצינה את השימוש במסכים.

"ישראל ידועה כמדינה בה השימוש של ילדים בטלפונים סלולאריים הוא מהגבוהים בעולם", מרחיבה אורטל סבג, מנהלת חטיבת מחקרים בחברת CooperVision, "על פי דו"ח שנתי של המועצה לשלום הילד, 50 אחוז מן הילדים מקבלים מהוריהם סמארטפון כבר בגיל 10 עד 12, ו-43 אחוז מן ההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם", מבהירה סבג.

נתון מעניין נוסף עליו מצביעים נתוני המחקר הוא, כי בקרב ילדים ובני נוער שנחשפים פחות לאור יום טבעי, נצפתה הסתברות גבוהה עוד יותר לפתח בעיות ראייה. ככל שהשימוש במסכים ממושך יותר וללא הפסקות, גדלה הסבירות לפתח קוצר ראייה. לעומת זאת, חשיפה גבוהה יותר לאור יום טבעי ובילוי מחוץ לבית מעכב את העלייה בקוצר ראייה באופן משמעותי.

"מחקרים בישראל מצביעים על כך ש-58 אחוז מן הילדים הישראליים נחשפים לאור יום פחות משעתיים ביום, זאת על אף שניסויים מראים כי ילדים צריכים לבלות לפחות שעה וחצי ביום בחוץ. כל שעה נוספת תוריד את הסיכוי לקוצר ראייה בשני אחוזים נוספים".

מחקר נוסף שפורסם בהולנד, מראה כי ילדים מבלים בממוצע ארבע שעות ביום בשימוש בסמארטפונים, המחקר הראה, כי שימוש ממושך מעבר ל-20 דקות רציפות קשור בעלייה ניכרת בקוצר ראייה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער ובלטה בעיקר בקרב אלו שנחשפים פחות לאור יום טבעי. ההשפעה על התקדמות קוצר ראייה הייתה גדולה אף יותר אצל ילדים שכבר יש להם קוצר ראייה מאשר בקרב ילדים ללא קוצר ראייה.

עם מספרים שהכפילו את עצמם בתוך 40 שנה, קוצר ראייה הגיע בשנים האחרונות לממדים של מגיפה עולמית. הסיבות לכך קשורות לאורח החיים המודרני במהלכו אנחנו מרבים להסתכל על מטרה קרובה (ספרים ומסכים) ומבלים משמעותית פחות שעות מחוץ לבית באור יום טבעי – דבר שגורם גם הוא לעלייה בשכיחות קוצר הראייה. הבעיה גדולה במיוחד בקרב ילדים מאחר ובשנים בהם העין מתפתחת, קצב גדילת המספר מידי שנה מהיר מאוד ויכול להגיע למספר ואף מספר וחצי בשנה. עיקר הגדילה מתרחשת בין הגילאים 6-12. לכן, אלה הגילאים הקריטיים לטיפול ומעקב אחר קוצר ראייה.

הקורונה תרמה אף היא לבעיה: מחקר שנערך בישראל ומשווה את מצב ראיית הילדים לאחר שנת הקורונה בהשוואה לשנה שלפניה, מצא עלייה של 30 אחוז בקצב עליית המספר בקרב הילדים שנבדקו. על כן, חשוב ללכת עם הילדים ובני הנוער לבדיקת ראייה ולאתר את הבעיה מוקדם ככל הניתן. כיום קיימות מגוון טכנולוגיות, כמו עדשות מגע ייחודיות למתבגרים שלא רק מתקנות את הראייה, אלא מאטות ואף עוצרות את קצב ההידרדרות וגדילת המספר.

בנוסף, ממליצים גורמי המקצוע לאמץ את חוק ה'20-20', על פיו יש לעשות הפסקה משימוש במסכים ועבודה מקרוב כל 20 דקות למשך 20 שניות לפחות ולהסתכל לרחוק (מרחק של שישה מטרים או יותר), דבר שיכול לעכב את קצב העלייה בקוצר הראייה ולהפחית את ההשפעה השלילית של שימוש מרובה במסכים, בפרט אצל ילדים שכבר יש להם קוצר ראייה.