החזון: ישראל נקייה

צילום אילוסטרציה: alefukugava, pixabay
צילום אילוסטרציה: alefukugava, pixabay
המשרד להגנת הסביבה והשלטון האזורי והמקומי יוצאים למהלך שמטרתו ניקיון המרחב הציבורי עם התנעה של הקמת מנהלת ניקיון ארצית * רוב הפריטים המלכלכים את המרחב הציבורי הם מוצרי פלסטיק חד פעמיים ובדלי סיגריות

מה הכי מלכלך במרחב הציבורי? איך מונעים את זה? כיצד ניתן לגרום לאנשים לקחת אחריות על הלכלוך שהם מייצרים במרחב הציבורי? שיתוף פעולה ייחודי של המשרד להגנת הסביבה עם השלטון האזורי והמקומי מבקש לבצע שינוי משמעותי בכל הקשור לניקיון במרחב הציבורי.

במטרה לקדם מרחב ציבורי נקי בישראל, מובילים המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי והאזורי מהלך מתמשך המבוסס על מדד ישראלי למדידת התנהגות הניקיון במרחב הציבורי העירוני. מדד זה מחלק את המרחב העירוני לשבעה אזורים: שכונות מגורים, אזורי תעשיה, חוף ים, מרכזי קניות, רחובות מסחריים, מבני ציבור ומתקני פנאי ונופש. בכל אחד מן האזורים הללו מודדים שלושה פרמטרים: מצב התשתיות (גדרות, מדרכות, צמחייה ופחים), תצפיות על התנהגות הציבור (סוקרים המוכשרים על ידי המשרד ונשלחים ל-1,500 נקודות מדידה בארץ) וכן תיעוד וסיווג פריטי הלכלוך שנמצאו בשטח (בדלי סיגריות, אריזות מזון, פלסטיק וכו').

המשרד להגנת הסביבה קיים מפגש התנעה ראשון בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג להקמת מנהלת ניקיון ארצית. מפגש ההתנעה המקוון כלל את מרכז המועצות האזוריות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, משרדי ממשלה, מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, גופים ירוקים, אקדמיה ועוד ודן בנושא ניקיון המרחב הציבורי בישראל.

המשרד להגנת הסביבה פרסם 'קול קורא' בהיקף של חמישה מיליון שקלים, שבמסגרתו זכו לתמיכה כ-120 רשויות שביצעו מדידות והכינו תוכניות מיוחדות שעל בסיסן יוכנו תוכניות משמעותיות לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי. המשרד מפרסם בימים אלה 'קול קורא' ממשיך בהיקף של 45 מיליון שקלים ליישום תוכניות ההתערבות שהוכנו במהלך שנת 2022. לקראת סוף השנה, יבצעו הרשויות סדרה של מדידות נוספת על מנת לבחון את יעילות הפעולות שבוצעו בשטח. תמיכה זו מתבצעת במסגרת התוכנית האסטרטגית לניקיון המרחב הציבורי מפסולת פלסטיק שמוביל המשרד להגנת הסביבה.

במסגרת חלקה הראשון של התמיכה, העביר המשרד להגנת הסביבה התחייבויות לרשויות הכוללות 4.4 מיליון תושבים וכן נאספו ומוינו במסגרת הסקרים 500 אלף פרטי לכלוך ותועדו תצפיות על כ-10,000 התנהגויות עם פרטי לכלוך במרחב הציבורי, כך שנוצר מאגר נתונים ראשון מסוגו בישראל. המאגר צפוי להתרחב עם רשויות נוספות בחודשים הקרובים.

מנתוני הביניים שנאספו מ-80 רשויות עולה, כי 56 אחוז מהפריטים המלכלכים את המרחב הציבורי הם מוצרי פלסטיק חד פעמיים וכי הכלים החד פעמיים מהווים 16 אחוז מתוכם ואריזות מהוות 15 אחוז מתוכם. בדלי סיגריות הם פריט הלכלוך הנפוץ ביותר: 36 אחוז. השפעת הקורונה ניכרת על המרחב הציבורי ומסיכות רפואיות מהוות חמישה אחוזים מפרטי הלכלוך.

ממצאי נתוני הביניים מחזקים את הצורך בצעדים רוחביים שהוביל המשרד להגנת הסביבה: הטלת המס על כלים חד פעמיים והרחבת הפיקדון על מכלי משקה גדולים. מצופה, כי בעתיד הנראה לעין יובילו צעדים אלה לצמצום של הפלסטיק החד פעמי במרחב הציבורי. נתוני המדד מתווים דרך להובלת צעדים נוספים לקידום מרחב נקי בישראל. כך למשל, החל המשרד יחד עם רשות הטבע והגנים בבחינת אפשרויות שונות למיגור הופעת בדלי הסיגריות במרחב הציבורי הפתוח.

ממוצע שיעור ההתנהגות השלילית הגבוה ביותר נצפה באזורי תעשייה, לאחר מכן ברחובות מסחריים, מבני ציבור, רחובות מגורים, מקומות פנאי ונופש, מרכזים מסחריים, וממוצע ההתנהגות השלילית הנמוך ביותר נצפה בחוף הים. כלומר, אזורי התעשייה הם המוזנחים ביותר בממוצע והרחובות המסחריים הם המלוכלכים ביותר בממוצע.

בימים אלה, מקדם המשרד יחד עם מרכז המועצות האזוריות מדד לשטחים הפתוחים על מנת שניתן יהיה לקדם פתרונות גם לשמורות, מוקדי התיירות, היערות ומסלולי הטיול, זאת על מנת להביא לכך שהמטיילים ייקחו אחריות על הלכלוך שהם מייצרים. מטרת הפעילות בשטחים הפתוחים היא לשנות את התנהגות ציבור המטיילים כך שכמות הלכלוך הנותר בשטח אחרי כל חג ובסוף כל סוף שבוע תלך ותפחת. הפגיעה בסביבה כתוצאה מכך תקטן וכך גם המעמסה הכבדה של ניקוי השטחים מהרשויות הקורסות תחת הנטל הכלכלי הכבד, בעיקר על המועצות האזוריות שבהן שטחים פתוחים רבים.

במפגש המקוון שהתקיים, הציג המשרד את התובנות ואת תוצאות הביניים של המהלך עד כה (נכון לעכשיו קיים מאגר עם 20 אלף תצפיות על התנהגות עם פרטי לכלוך במרחב הציבורי העירוני, כ-1,500 נקודות מדידה בכ-80 רשויות בישראל ומיפוי של מצב התשתיות והרכב הלכלוך במרחב הציבורי העירוני). במפגש הועלה לדיון המדד לשטחים הפתוחים ויתקבלו הערות כלל הגופים למדד החדש.

המטרה בהקמת מנהלת לניקיון הארץ היא ליצור בסיס לעבודה משותפת לגופים הרבים שניקיון הארץ חשוב להם. גופים רבים עוסקים בפעולות מגוונות לטובת השמירה על ניקיון הארץ, כל אחד בתחום אחריותו ובמסגרת המשאבים שלו. הפעולה המשותפת תאפשר ניתוח מקצועי והרחבה של בסיס הנתונים, איגום משאבים, וריכוזי מאמץ במקומות הנדרשים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו מתכוונים לבצע שינוי משמעותי במרחב הציבורי העירוני ולהגשים את החזון של 'ישראל נקייה'. הלכלוך בשטחים הציבוריים הוא מכת מדינה ונדרש שיתוף פעולה בין כלל הגופים ברמה הלאומית. כל זאת כדי שיתקבעו בישראל נורמות התנהגות חיוביות בנושא ניקיון המרחב הציבורי כחלק מהתרבות בארץ. הנתונים שעולים מהמדד החדש שלנו יאפשרו לרשויות לבנות תוכניות שיביאו לשינוי התנהגות התושבים במרחב הציבורי העירוני. כל זאת במסגרת אסטרטגיית המשרד לניקיון המרחב הציבורי מפסולת פלסטיק שאנו מובילים, הכוללת גם צעדים כמו הטלת מס על כלים חד פעמיים והרחבת הפיקדון על מכלי משקה גדולים".

דורון שידלוב, ראש המועצה האזורית ברנר, יו"ר ועדת סביבה במרכז השלטון האזורי ויו"ר איגוד ערים אשדוד חבל יבנה: "נושא ניקיון השטחים הפתוחים מטריד אותנו כמועצות אזוריות שמחזיקות את רוב השטחים הפתוחים במדינה עבור כלל תושבי ישראל. אנחנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה ביחד אתנו הרים את הכפפה בנושא וקידם את הקמת מנהלת הניקיון. נושא הניקיון הוא מורכב וכדי להצליח בו נדרש שיתוף פעולה של כלל הגורמים – משרדי ממשלה, הרשויות המקומיות, אקדמיה וחברה אזרחית. אנחנו תקווה כי השקת המנהלת היום היא יריית הפתיחה לפעילות בנושא וכי בקרוב נזכה לראות את השטחים הפתוחים בישראל נקיים"

למצגת: לחצו כאן