בחיים החדשים יש לרשתות החברתיות עוצמה אדירה. יחד עם זאת נשאלת השאלה: מהו הצורך האמתי של אדם לרשום פוסט כלשהו, להפיץ אותו לאוויר העולם ולאבד באותו הרגע שליטה על הפרטיות שלו?
ישנם פוסטים שיווקיים לקידום עסק – בהחלט לגיטימי. ישנם פוסטים להפצת דעה או עמדה פוליטית – גם לגיטימי. אותי בעיקר מעניין לדעת מהו הצורך של אדם בפרסום פוסט פרטי ואישי.
נתחיל כך, בחיפוש אקראי ברשתות חברתיות אנחנו פוגשים במרבית המקרים פוסטים של הצלחות, טיולים בארץ ובעולם, סיום לימודים ואפילו מנה במסעדה תזכה לצילום ולפוסט. ניתן להבחין מיד שכמעט ולא יהיה זכר לפוסט של אי הצלחה או חמור מכך – פוסט של כישלון. בני האדם שכחו שניתן ללמוד מכישלון לא פחות מהצלחה. לדעתי, ניתן ללמוד יותר מכישלון.
ברשתות החברתיות כולם מאושרים, כולם מחייכים, כולם יפים, כולם עסוקים בספורט, עולם אוטופי מושלם וזוהר. חברים, האם כך נראית המציאות שלנו?
אנרגיה נפלאה זה לקרוא על משהו חיובי, לקרוא פרגון על מסעדה טובה או מקום נפלא לטייל בו. אך מבדיקה לא מחקרית, נראה כי מרבית הפוסטים עוסקים בהעצמת האישה או הגבר. בשפה פשוטה "אני אראה לעולם כולו שרזיתי, רצתי, טיילתי, סיימתי לימודים, קיבלתי הצעת נישואין, קניתי בגד חדש ויפה ומה לא"… כל דבר אשר פעם היה מעניין רק חוג חברים מצומצם, הפך לנחלת הכלל. כולם צריכים לדעת ש"אני חי, נושם ומצליח". האם זו האמת?
במהלך קריאת פוסטים ברשתות החברתיות, ניתן להבחין כי דווקא האנשים המצליחים והמרתקים כמעט אינם נמצאים ברשתות החברתיות, וכפי שנכתב במקורות "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".
שוב ושוב עולה השאלה: אם כך, מהו הצורך שלנו כבני אדם לפרסם פוסט אישי ברשת חברתית?
בעולם המודרני, הפכו בני אדם לאנשים בודדים. זה מוזר. רשת חברתית אמורה לחבר בני אדם, אך בפועל בני אדם התרחקו זה מזו, הפכו את התקשורת הרחוקה לדיגיטלית לא מחייבת. בני אדם החלו להכיר אחרים מבלי לראות אותם ולדעת מהו ריח הגוף שלהם. כל זאת בניגוד גמור לטבע שחי בתוכנו. אנשים יכולים לדבר עם בני אדם, להחליף איתם דעות פוליטיות או חברתיות, להכיר את החיים האישים שלהם ברשת החברתית, כאשר מעולם אבל מעולם לא פגשו אותם פיזית, אפילו לא שתו איתם קפה פעם אחת בחיים.
תפיסתי האישית היא שאלה חיים אחרים, קצת פשטניים, ללא עומק אמתי. כך לא רוכשים חברים אמתיים. ללא ספק, פסיכולוגים חברתיים עוסקים ויעסקו רבות בהשפעת הרשתות החברתיות על החיינו. הטכנולוגיה והקידמה תמיד מבורכות. יחד עם זאת, בצדן ישנם מחירים לא פשוטים לנו כבני אדם.
הצורך של אדם להעלות פוסט של הצלחה נמצא במספר רבדים בחייו של אדם. בעולם המודרני, מנסים כולנו לשדר הצלחה ואושר. זכרו, מותר לאדם גם לכתוב על כאב ועצב. היצירות הטובות בעולם נוצרו מתוך כאב.
העולם האמתי אינו נמצא ברשתות החברתיות. בעולם האמתי ישנם גם אנשים עצובים ורעבים, אנשים אשר נכשלו בחיים האישיים והמקצועיים. בעולם האמתי אנחנו לא רק סיפור של הצלחות והישגים.
ההשפעה הנפשית על מי שמשוטט בתוך הרשתות החברתיות עלולה להיות הרסנית. כולם מצליחים וצוחקים. למה אצלי זה לא כך? כולם טסים, כולם במסעדות וכולם מסיימים לימודים בהצטיינות. למה אני לא?
במישור של אחריות אישית, צריכים בני אדם לדעת לעשות את השינוי בין פרסום פוסט אישי ולשקול האם באמת ראוי ונדרש לפרסם, ובין פוסט כללי הנדרש להעברת מידע לציבור.
אחת הסיבות לצורך של בני אדם לפרסם פוסט אישי המשדר הצלחה, נובע מהצורך לקבל הערכה שחסרה לנו במעגל הקרוב של החיים שלנו.
