לאחרונה הוסרו המסכות וחזרו החיוכים. חנויות, קניונים, מסעדות ובתי ספר שבו לפעילות וכמותם גם אירועי ספורט ותחרויות.

ומי הייתה הראשונה להידרך כקפיץ (או כגיד במחבט טניס) ולשגר נציגות מרשימה לתחרויות ששבו? לא אחרת מאסנת רג'ואן ששיגרה את חניכיה אל מגרשי הטניס. היא לא הייתה צריכה לומר "גביעים" או לדרוש "תמונות ניצחון". הם מתאמנים אצלה ויודעים לבד. וכך הם עלו למגרשים, חבטו והתקדמו בשלבים. החיוכים על פני אסנת וההורים של השחקנים הצעירים הלכו והתרחבו עד שלא ידענו כבר אם אלו חיוכי שחרור מהמסכות או חיוכי גאווה וניצחון.

רוצים לדעת מה הסיבה לחיוכים? להלן רשימת ההישגים האחרונים. עשרות ילדים ממועדון רג'ואן שיחקו בתחרויות אזוריות וארציות. שלף אזולאי, בן 11, גרף את המקום הראשון בזוגות; יונתן תותי (11), עידו גזי (12) ועידו שרווין (14) הגיעו לחצאי הגמר במקצים שלהם.

אבל השיא, ללא ספק, נרשם בתחרות 'סבב ישראל' לילדים בגילאי 7-10, שהתקיימה בשבת האחרונה ברמלה. מתוך 48 המשתתפים שהגיעו מכל רחבי הארץ, 15 היו ממועדון 'רג'ואן'. שניים מתוכם חזרו עם גביעים. במקום הראשון – מבלי לשמוט ולו מערכה אחת – דורג עמית רג'ואן שלו, רק בן 7 וחצי (הדמיון בשמות המשפחה אינו מקרי…). מצטיין נוסף הוא עופר חן (8) שקטף לראשונה את המקום השלישי.