היסטוריה וארכיאולוגיה בתנ"ך (חלק א')

צילום אילוסטרציה: BRBurton, Pixabay
צילום אילוסטרציה: BRBurton, Pixabay
לצד בקיעים בסיפור המסורתי, אותרו מקורות היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים שדווקא מאוששים את תיאורי התורה

לפני שנמשיך במסעותינו המרתקים בעקבות אבות האומה, חשבתי לעצור לרגע ולראות מה אומרים המחקרים והתגליות אודות ספר התנ"ך. התברכנו בסוללת חוקרים ואנשי מדע יוצאי דופן, פרופסורים העוסקים בחקר התנ"ך ותולדות עם ישראל. אחד מהם הוא פרופ' ישראל קנוהל. הוא בוחש בקודשי האומה, בסמלים ובמיתוסים המכוננים, אבל ספרו החדש, "איך נולד התנ"ך, מפגשי שיחה עם שמואל שיר" (הוצאת דביר) אינו הופך את הזיכרון היהודי על פיו אלא בדיוק להיפך – הוא מנסה לגשר על הפערים שכמעט הביאו את שיר לשבר אמוני גדול. 

קנוהל, ראש הקתדרה למקרא על שם קויפמן באוניברסיטה העברית בירושלים, מזהה אומנם בקיעים בסיפור המסורתי, אבל הוא מאתר מקורות היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים (בעיקר תעודות מצריות עתיקות) שדווקא מאוששים את תיאורי התורה.

קנוהל הוא חוקר מוערך שרחוק מהגישה המינימליסטית והמסויגת שבה אוחזים חוקרים ששוללים כל יסוד היסטורי ליציאת מצרים. זאת ועוד, קנוהל הוא אדם דתי. אין לו אומנם תשובה לכל שאלה ובריאיון שערכנו עמו השיב לא פעם ב"צריך עיון", אבל לשיטתו, עם ישראל נולד "מתוך סערה אדירה ומציאות מורכבת" במאות ה־12 וה־13 לפני הספירה. לדבריו, לסיפור המכונן שלנו – יציאת מצרים, כמו גם לגיבוריו המוקדמים והמאוחרים, החל מיעקב, דרך יוסף ועד למשה – יש גרעין היסטורי שמתיישב בהחלט עם סיפורי התורה.

מי היה יעקב שירד מצרימה? האם יש סימוכים היסטוריים לקיומו מחוץ לספר 'בראשית'?

"אנחנו מכירים את השם יעקבאל (ולא יעקב) כשם שמופיע פעמיים בתוך תעודות מצריות. אין מדובר בשם פרטי, אלא בשם קיבוצי של קבוצה או של מקום. השם יעקבאל מופיע בתעודה מצרית שמספרת על מסעותיו של המלך רעמסס השני שמלך שנים רבות במאה ה־13 לפני הספירה. רעמסס השני הוא לדעת חוקרים רבים פרעה המשעבד של סיפור יציאת מצרים. על פי ההבנה והניתוח שלי את אותה תעודה מצרית, יעקבאל ישב בארץ אדום, שבמקרא מתוארת גם כ'שעיר' (כיום – אזור פטרה). יעקבאל מוזכר בתעודה נוספת, מוקדמת יותר, מהמאה ה־15 לפני הספירה, תקופתו של פרעה אחר – תחותמס השלישי, שכבש את ארץ כנען וייסד את השלטון המצרי שבה, שלטון שנמשך כ־300 שנה".

מה אתה לומד מהאזכורים הללו?

"זה התיעוד הראשון של עם ישראל שמופיע מחוץ למקרא. האזכורים הללו הם חלון הצצה אל השחר שטרם זריחת אורו של עם ישראל על במת ההיסטוריה. מההצצה זו אנו למדים שהשם הקודם לישראל היה יעקבאל שפירושו – האל יעקוב, ישמור ויגן על מי שקרוי בשם זה. חלון הצצה זה ממוקד בטריטוריה האדומית. דמיין לעצמך מטוס צילום שיוצא מעקבה, עובר מעל אדום וטס צפונה לאורך פטרה על ים המלח. הוא מצלם את מפת ההתיישבות באדום ומגלה שם, ערב עליית ישראל על הבמה, קבוצה אחת ששמה יעקבאל, שמוקפת (כפי שעולה מאחת התעודות, כך במקור) בכמה קבוצות שעובדות אל בשם קוס, שידוע כאל שאותו עבדו האדומים".

'תצלום האוויר' הזה, כפי שאתה מכנה אותו, אינו חדש.

"נכון, אבל מה שחדש או שחידשתי, הוא שהצלחתי לפענח את התצלום העתיק ולהוכיח שהוא צולם בארץ אדום ולא בסביבות הגולן כפי שחשבו קודם. מתוך הפענוח התברר שסיפורי ספר 'בראשית', בניגוד למה שסבורים חוקרים רבים, לא נוצרו בתקופת המלוכה במאות העשירית עד השישית לפני הספירה, גם לא בגלות בבל ואף לא אחר כך, כפי ש'חוקרים מינימליסטים' מסוימים מבקשים לטעון, אלא עוד קודם לכן. הוא מעניק לנו בבואה של המציאות ערב עליית ישראל על במת ההיסטוריה. בני יעקב המעטים יושבים בארץ אדום כאשר הם מוקפים בבני עשו הרבים. אני לא שולל את קיומו של השם יעקב כשם פרטי, אבל הסיפור בספר 'בראשית' על יעקב והאבות האחרים, עוסק יותר בקולקטיב ופחות בדמויות. סיפורי האבות אינם היסטוריה צרופה. הם מספרים לנו באופן סמלי על קורותיה ושלבי התהוותה של האומה בצעדיה הראשונים. הדמויות המייצגות נעות שם בין המישור האישי למישור הקולקטיבי".

המשך בגיליון הבא.