הכישלון שלי

צילום אילוסטרציה: pressfoto, freepik
צילום אילוסטרציה: pressfoto, freepik
מעט מספרים על כישלונות * יותר מדיי מדברים על הצלחות * מה התועלת האמתית בלדבר על כישלונות?

לפני מספר שנים נבחרתי על ידי פיקוד יחידת המשא ומתן המשטרתי לצאת להכשרה במקום הנחשק ביותר בעולם – משטרת ניו יורק – צוות המשא ומתן מהטובים בעולם.

התרגשות מקצועית ואישית ליוותה אותי בדרך מעל האוקיינוס. חבר יקר מהצוות נסע יחד אתי. במהלך הטיסה הארוכה לא נחנו לרגע, המשכנו לעצב את המצגת שלנו, ניהלנו שיחות ארוכות על אופן ההצגה, חשבנו מה נוכל לתרום להכשרה הארוכה של צוות המשא ומתן של משטרת ניו יורק אשר ללא ספק מבחינה פלילית חווה כמעט את כל מה שאפשרי בעולם הזה.

לוח הזמנים שפורסם הועבר אלינו והבהיר כי כאן אין רחמים: לימודים החל משעה 07:30, סיום בשעות הערב המאוחרות, תרגילי סימולציה וחומרי למידה לכל ערב על מנת להגיע מוכנים ליום שיבוא. בקיצור, לימודים ועבודה ללא הרף.

בסילבוס של הקורס נרשם "פתיחת הקורס על ידי מפקד משטרת ניו יורק". לצורך ההשוואה זה כמו שהרמטכ״ל או המפכ״ל יגיעו לפתיחת הקורס. עד כדי כך החשיבות של נושא המשא ומתן מהותיים אצל מפקד משטרת ניו יורק.

נחתנו בניו יורק והתארגנו במלון בחליפות. זה קוד הלבוש לפתיחת הקורס. לאחר החלק הרשמי – נאומים וחלוקת תיקי עבודה – עזבו המכובדים את אולם ההרצאות. עכשיו יגיע אחד הרגעים אשר עיצבו אותי כמפקד וכאדם. מפקד הקורס, אדם בדרגה מקבילה אצלנו לאלוף משנה, פתח ואמר ״כולנו יודעים לספר בגאווה גדולה על סיפורי ההצלחה שלנו, בדרך כלל בשילוב בירה קרה וטובה בבר (בשלב זה כולם צחקו), אך בפתיחת קורס זה היום הראשון הוא שלכם. מה שנדרש מכל אחד שיושב כאן פשוט מאוד וקשה מאוד. מיד תגלו כמה זה מורכב. כל אחד במשך חצי שעה לפחות עולה לכאן לדוכן הנואמים, מול כל הקורס, עומד ומספר לכולנו על כישלון אישי שלו במישור המקצועי ומהן התובנות שלו מהכישלון״.

שקט שרר בכיתה  איש לא דמיין לעצמו שכך מתחיל הקורס. איזו מהלומה לאגו שלנו, לעמוד להציג כישלון שלנו עם תובנות.

״מי מעוניין לעלות ראשון לכאן לספר?״, אמר בקול שקט מפקד הקורס.

הרגליים קפאו. אחת החניכות בקורס, סוכנת אחד הארגונים החשאיים בארצות הברית, צעדה לעבר דוכן הנואמים. היא סיפרה בגילוי לב עצום על כישלון מבצעי אשר גרם למות שני סוכנים חשאים. הסיפור שלה על הכישלון האישי היה בעצם קריאה לעזרה נפשית. לא השכלנו להבין זאת באותם רגעים. מספר חודשים לאחר סיום הקורס, ירתה אותה סוכנת בראשה ונפרדה מהעולם באופן טראגי.

כדי לספר לעולם כולו על הכישלונות שלנו, נדרשים אומץ רב, פתיחות, ביטחון אישי גבוה ויכולת לקבל ביקורות לא פשוטות.

היום הזה של פתיחת הקורס, למידה מכישלונות של סוכנים חשאים, לימד אותי יותר מכל יום אחר של קורסים רבים אשר הוכשרתי בחיי. לימים, כמפקד קורסים בכירים, הפכתי את יום הכישלון לחלק בלתי נפרד בלוח הזמנים בקורסים שבהם הייתי מפקד. היכולת ללמוד מכישלון של אחר ולא לבצע את אותה טעות, תוכל להתקיים רק במידה והאיש אשר כשל ישתף אותנו בכישלון.

במהלך שירותי במשטרת ישראל, הייתי מפקד מערך מלון בעת ביקור של אישיות רמת מעלה. כדי להצליח במשימה, שאלתי את מפקד מערך המלון אשר ביצע שנה לפני את המשימה, מהן הטעויות שלו בעת פיקוד על מערך המלון? התשובה הייתה גברית ושחצנית: ״לא עשיתי שום טעות״. לצערי, הסתפקתי בתשובה זו, לא העמקתי בחומר המתועד מהביקור הקודם וכך טעיתי. קצין אגף המבצעים המחוזי הצליח להערים עליי בתרגיל מבריק לחדור לתוך השטח הסגור במלון. נכשלתי בתרגיל. להפתעתי, גם שנה קודם לכן בוצע תרגיל דומה…

ספרו על הכישלונות שלכם לילדיכם, למדו אותם לצמוח מהם ולא לחשוש מהם.