רחוב הזיתים ביישוב הפך, להחלטת המועצה ולמען הנצחת שמו ופועלו, לרחוב אבו גוש. תאבת, בנו של יוסף, סיפר: "גיליתי את המחווה בהפתעה מוחלטת, נסעתי ביישוב ונתקלתי בשלט החדש. מרגש מאוד לדעת שיש רחוב על שם אבא שלי, זה רגע מאוד מיוחד".
יוסף נולד בשנת 1920 לאביו, מוחמד, ולאִמו, שפיקה. משפחה מיוחסת, שהכפר אבו גוש נושא את שמה מדורי דורות. יוסף סבר שיש לסלק תחילה את האנגלים מהארץ וכך הגיע למחתרת לח"י והיה פעיל בה. הוא גייס חברים נוספים מבין ערביי הכפר, העמיד את ביתו לרשות המחתרת, רכש נשק וחומרי נפץ והשיג מידע.
אחד ממבצעיו, שזכה להד תקשורתי רב, היה הסיוע לבריחתה של גאולה כהן מבית החולים של בית הכלא במגרש הרוסים בירושלים.
בספטמבר 1948, נעצר שייך יוסף בתור חבר לח"י לשעבר. הוא זכה ליחס משפיל מצד שלטונות ישראל. רק אחרי התערבויות והשתדלויות, צורף אל חבריו לנשק.
לאחר החנינה הכללית בשנת 1949, חזר לכפרו ושיתף פעולה עם הכוחות הלוחמים בהעברת אספקה לירושלים ובכיבוש משטרת אבו גוש. בשנת 1971 זכה לקבל את אות על"ה (עיטור לוחמי המדינה), את אות לח"י, ובשנת 1984 קיבל את עיטור אסירי השלטון הבריטי.
יוסף נפטר בה' בשבט תשנ"ז , 15 בדצמבר 1996. בן 76. הניח אישה זקיה, בן, שתי בנות ונכדים.