הקשבתי קשב רב להרצאה "הסודות שלנו". "סוד שסופר לאדם אחד הוא אינו סוד יותר", אמרה המרצה בהתלהבות לקהל באולם. בדרך חזרה לביתי התנגן ברדיו שיר אהבה של נתן גושן. המשפט של המרצה חזר למחשבותיי.
כן, לכולנו סודות בחיים. במהלך הזמן מתרחשים אירועים, לעיתים ממש מעבר לזכוכית הדקה של החיים, לידינו ממש ברגע זה. האם חשוב לדעת תמיד מהו הסוד שאנחנו לא יודעים או לחלופין, האם מה שאנחנו לא יודעים לא פוגע בנו?
ישנם אנשים הנוהגים לשתף אחרים בסודות החיים שלהם, בצורך להוציא. הנשמה שלהם אינה מסוגלת לשאת את הסוד, מעין הקלה, כביכול "אני אספר, אשחרר את הכאב שבתוכי".
ישנם סודות ביטחוניים, ישנם סודות מקצועיים, ישנם סודות במשפחה בין בני זוג וישנם סודות אישיים של בני האדם ממש בתוך הנשמה שלהם. עולם נסתר גדול בחלקים רבים של החיים יש לבני האדם.
חבר יקר סיפר לי פעם סיפור על חייו. "נפרדתי מאשתי. הסיבה היא סוד שאקח אותו לקבר איתי", אמר. משפט כל כך חזק וכואב. מדוע הוא צריך לשאת בנשמתו את הסוד עד יום מותו? האם לשתף לא היה מקל עליו? או שמא זו דרכו להתמודד עם הפרידה?
במהלך חיי פעלתי כסוכן סמוי, שוטר במסווה. איש לא ידע. במשך שנה פעלתי כאשר הסוד שלי אינו נחשף גם לבת זוגתי, להוריי למשפחתי ולחבריי. כמובן שהייתה חובה לשמור על הסוד על מנת לשמור על חיי. במחשבה לאחור, לשמור סוד ענק כזה של זהות נוספת שיש לך במשך שנה שלמה אינו פשוט כלל. סוד הוא משקולת ענקית בתוך הנשמה.
כן, גם בין בני זוג שחיים שנים יחד יש סודות קטנים או גדולים. הם קמים יחד, ישנים יחד, וחיים יחד, אך לא תמיד יודעים הכול אחד על השנייה. בוודאי יהיו פסיכולוגים אשר יטענו שכך נורמלי ונכון לחיות. לעולם לא תהיה פתיחות מלאה, גם לא בין בני זוג.
מי מאתנו לא חווה אכזבה גדולה כאשר סוד שסיפר לאדם מסוים התגלה אצל אדם אחר? בגידה זו ההרגשה המיידית שלנו. כאשר אנחנו משתפים בסוד אישי, אנו מבקשים לא לספר וכאשר האמון הופר התסכול איום.
הסוד שסיפרו לנו מאיים עלינו או עלול לפגוע באחר. האם זה נותן לנו לגיטימציה לספר לאדם אחר? לשתף אותו? עוד שאלות מעניינות: מתי הסוד צריך להיחשף? מתי מותר לנו או אסור לחלוטין לשתף אדם נוסף?
הטענה לפיה אנשים החיים ללא סודות זוכים לשקט נפשי טוב יותר הוא נכון, אך אינו משקף את החיים האמתיים. לכולנו יש סודות. לעיתים הסודות פשוט נוצרים ממצבים בחיים אשר אינם תמיד בשליטה שלנו.
עכשיו, מעבר לזכוכית, הם ייפגשו. האם הם ישתפו אחד את השנייה בכל מה שעברו? כיצד יתנהגו? עד כמה עמוק צריך לשתף בפחדים שלנו, במחשבות שלנו ובפנטזיות שלנו? האם לא לספר סוד אישי שלנו ייחשב כבגידה באמון?
סודות בחייו של אדם הם נושא מורכב. כל אישה או גבר פועלים באופן שונה בסודות הנמצאים בתוך הנשמה שלהם. אין נכון או לא נכון, פתרון הסוד תלוי באישיות ובאופי של האישה או הגבר.
עלינו להבין כי ישנם סודות שלא נדע מה הם גם אצל האנשים הקרובים לנו בחיים. הסודות הם שלהם וטוב שכך. הסודות הם חלק מן החיים עצמם, מעין מנגנון הגנה אישי של כל אחד מאתנו.
בחיי הייתי רוב שנותיי איש מודיעין השואף לפצח תמיד את סודות הצד השני. בחיים האישיים והמורכבים למדתי כי ישנם סודות שהם אינם שלך וטוב שכך.
