העיקר הכבוד ולעזאזל החינוך

Serious student during written exam
Serious student during written exam
שאלת המוצא של התלמידים הלכה ואיבדה מחשיבותה במשך השנים, זאת למרות העובדה שתקציב משרד החינוך גדל פי שלושה בשנים האחרונות * עדיין נותרו פערים גדולים בין התלמידים בישראל

השבוע יצאו סוף סוף תלמידי ישראל – וכמובן בכללם גם תלמידי מבשרת והסביבה – לחופשת הקיץ, בהשאירם מאחור שנה מטורפת לחלוטין, שהייתה רוויה בנגיף הקורונה, בישיבה מול מסכים ובלימוד בשלט רחוק.

בעתיד עוד נשמע על ההשלכות של שנת הלימודים החולפת על ילדינו ועל נכדינו, תקופה שהרחיקה אותם לא רק מלימודים סדירים, אלא גם מחבריהם וממשמעת עצמית אליה נדרשו.

אבל את עיני צדה באחרונה רשימה קצרה של כתב עיתון 'הארץ' לענייני חינוך, אור קשתי, בה הוא הביא תוצאות מעניינות של מחקר, בו נקבעו הדברים הבאים: "פערים בהשכלה אקדמית בין אשכנזים למזרחיים לא הצטמצמו בדור השלישי, ילידי הארץ שגם הוריהם נולדו בישראל. למעשה, בהשוואה לבני דור השני, הם אף גדלו מעט".

במלים פשוטות יותר אומר: כל המהפכה החברתית, בה הלעיטו אותנו שנים רבות – מאז עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 – אין לה במציאות ולא כלום. דבר לא נעשה כדי להביא לצמצום הפערים. להיפך, לדברי המחקר, הפערים הללו הלכו והתרחבו.

והעם בציון, כלומר אלה שהובילו את המהפכה השלטונית והפכו לדובריה העיקריים, מילאו את פיהם מים. הנתונים הללו לא דיברו אל ליבם. מה שעניין אותם הוא דבר אחד: "הליכוד החזיר לנו את הכבוד". זה המזון העיקרי עליו הם חיים. הפערים בחינוך? את מי זה מעניין? העיקר הכבוד.

ממצאי המחקר, כפי שהביאם אור קשתי, סותרים את ההנחה הרווחת בציבור, כביכול שאלת המוצא של התלמידים הלכה ואיבדה מחשיבותה במשך השנים, זאת למרות העובדה שתקציב משרד החינוך גדל פי שלושה בשנים האחרונות. עדיין נותרו פערים גדולים בין התלמידים בישראל.

אם לא די בחינוך, הרי הפערים הכלכליים בין העדות לא הצטמצמו. כך כותב קשתי: "בתחום ההכנסה מעבודה, הפערים בין אשכנזים למזרחיים רחוקים מלהיסגר, אך בתחום זה הם מתגמדים בהשוואה לאלה בין גברים לנשים. קשה לטעות בהיררכיה המצטיירת מהנתונים: גברים ממוצא אשכנזי ומעורב נמצאים בראש סולם ההכנסות, אחריהם גברים ממוצא מזרחי, והרחק בתחתית המדרג, בפער גדול, נמצאות כל קבוצות הנשים – כשהמזרחיות הן האחרונות".

הנה לפניכם המציאות כפי שהיא.

כבר ב-19.5.2020, פרסמה פרופ' מיכל בלר בעיתון 'גלובס' ממצאים מדאיגים, לפיהם בישראל הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי ושפתי שונה הם מן הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD (המדינות המתפתחות). עוד כתבה פרופ' בלר, כי לפי ממצאי PISA 2018, ישראל מדורגת במקום הראשון בפערים בין התלמידים בתחום הקריאה, שמתחילים כבר בגן הילדים והולכים ומעמיקים עם השנים. לפערים אלה סיבות רבות ובהן היעדר תשתיות מתאימות, השקעה נמוכה פר תלמיד בהשוואה למדינות ה-OECD ועוד.

פרופ' בלר כתבה ויעצה אז לשר החינוך הנכנס, יואב גלנט: "אתגרים רבים עומדים בפני שר החינוך החדש, יואב גלנט. אחד האתגרים החשובים הללו הוא צמצום הפערים הגדולים במערכת החינוך, המסכנים את המשך צמיחתה של מדינת ישראל. משבר הקורונה הבליט אף יותר את הפערים, כאשר מחסור במחשבים מנע מאלפי תלמידים השתתפות בשיעורים מקוונים".

את אותם דברים ניתן לומר ולהציע לשרת החינוך הנמרצת החדשה ד"ר יפעת שאשא ביטון, אשת חינוך מוערכת, המכירה את הנושא מקרוב ומכל זווית אפשרית: חינוכית וגם חברתית.