א' גדל אתי למעלה מארבעה עשורים. הכרנו עוד בתיכון, דרך ארוכה מלאה באתגרים, בשמחות וברגעי עצב.
חברות ישראלית נוצרת בין גברים אשר עומדת במהלך השנים לרגעי מבחן. את השירות הצבאי עברנו כל אחד בתחומו. החברות נשמרה גם כאשר השתחררנו לעולם האזרחי, עבודה ולימודים באוניברסיטה. לא ויתרנו, תמיד דאגנו להיפגש, להתעדכן ולייעץ איש לרעהו. במהלך החיים מגיע השלב החשוב ביותר – בחירת בת הזוג לחיים. א' בחר את ל', אישה נפלאה ומלאת שמחת חיים, למסע החיים שלהם.
מסלול החיים פגש אותנו פעם אחר פעם – לידת ילדים, קניית בית, טיולים, מפגשים חברתיים, ארוחות שבת וחגים ובקיצור – חיים מלאים. השנים עברו והחברות העמיקה ככל שהזמן חלף.
הקושי הגדול הגיע במשבר נישואין בין א' ל'. אנחנו מחליטים לא לבחור צד, לנסות לשמור על הביחד של כולנו. המשבר גדול מכפי שחשבנו, א' ול' מחליטים להתגרש, לא פשוט. משפחה מתפרקת, ילדים, רכוש, כל החיים עומדים להשתנות עבורם.
מאבק הגירושין מוציא שדים מהשניים, סכסוך מכוער כאילו לא הייתה שם אהבה מעולם. א' יצא חזרה לעולם, הפעם לבדו, מחפש מקום חדש לגור בו. שיחות ארוכות לתוך הלילה לא עוזרות, א' נשאר מריר על החיים. החברות שלנו דורשת עכשיו ממני כוחות עבורו, לנסות להחזיר את א' לפסים חיוביים. חברים נמדדים ברגעים כאלה.
חשבתי שאני קרוב לא' כי אני מכיר אותו למעלה מארבעה עשורים, אך החיים תמיד יפתיעו אותנו גם במקומות הכי בטוחים שלנו. צלצול הנייד שלי בשעה מאוחרת לא מבשר לעולם משהו חיובי. השם של ל' מתנוסס על המסך. לחיצה על הכפתור הירוק ול' כמו מכונת ירייה יורה ללא הקדמה: ״עצרו את א', לא יודעת למה, בעצם חושבת שאני יודעת״. "רגע, תנשמי", אני מנסה להכניס מילה, ״מי עצר את א'? מי הודיע לך?״. ל' בוכה: ״א' מתקשר, הוא במגרש הרוסים במעצר, אמר משהו על הונאה אני חושבת. לא בטוחה. מה עושים?".
האיש הפרקטי שבי התיישב על המיטה. "טוב, אז ככה, מיד שולח לך מספר נייד של עורך דין. עליו לגשת עכשיו לתחנת המשטרה לברר מה קורה. רק לאחר מכן ניפגש, עוד הלילה, בסדר?", אמרתי בקול סמכותי. ל' אמרה "בסדר, בכל מקרה תבוא. מחכה לך".
קולו של עורך הדין לא בישר טוב. "אתה מגיע לל'? מחכים לך".
נכנסתי לביתה של ל'. פעם הבית הזה היה מלא שמחה עם א'. עכשיו רק המנורה מעל שולחן האוכל מאירה את החלל. עורך הדין, ל' ואני סביב השולחן. ״הבשורות לא טובות. מתברר שעל פי החשד, במהלך כמה שנים בהן עוסק בהשקעות, הוא עשה דין לעצמו. חלק מהכסף של האנשים פשוט נעלם. כמו כן, מצאו חשבון בנק מעבר לים. האם ידעתם מכל המהלכים של א'?״. ל' החלה לבכות. מזגתי לה מים, ״תנסי לנשום ולהירגע״.
עד כמה שהכרתי את א' במשך ארבעה עשורים, מעולם לא חשבתי שאלה הם ערכיו או דרכו. ל' התפרצה ״תמיד היו לי מחשבות רעות לגביו". "תירגעי, היו לכם גם ימים יפים", אמרתי בקול שקט. עורך הדין סיכם: ״תראו, השעה מאוחרת, נאסוף עוד חומרי חקירה ונראה. לילה טוב״.
הדיונים בבתי המשפט הסתיימו. א' נשלח לשלוש שנות מאסר. ערך החברות שלנו התנגש מול ערך האמת והיושרה. כיצד ממשיכים הלאה כאשר ישנם ערכים מתנגשים? לאן הולכים מכאן עם חבר ששיקר את כולנו?
