הקיץ החם

צילום אילוסטרציה: Josep Monter Martinez, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Josep Monter Martinez, Pixabay
משבר כלכלי חמור וגל שביתות * על הקשר בין משבר האקלים ובין האתגרים הפוליטיים העומדים בפני איראן

עונת הקיץ בעיצומה ויחד איתה החום הלוהט של המזרח התיכון. משבר האקלים, הפוקד את העולם כולו, לא פסח על איראן ובשנים האחרונות מציב אתגרים קשים בפני מקבלי ההחלטות. הירידה בכמות המשקעים בעשור האחרון וניצול מרבי של מי התהום מאיימים להנחית מכה קשה על משטר האייתולות.

בשנים האחרונות, מתמודדת איראן עם אתגרים רבים ולא פשוטים – מפגעי טבע, רעידות אדמה ושריפות (לעיתים לא מוסברות), דרך תקיפות סייבר, מחאות חברתיות ומצב כלכלי גרוע לאור הסנקציות המושתות עליה. בעיית המים, אשר המשטר אינו יכול להאשים בה את השטן הגדול (ארצות הברית) ואת השטן הקטן (ישראל), היא שאיבת מי התהום ומאגרי המים הטבעיים באופן לא אחראי, דבר הגורם לשקיעת הקרקע בטהראן בכ-20 ס"מ מידי שנה.

משרד האנרגיה האיראני פרסם דו"ח (טרום הקורונה) המצביע על גידול אוכלוסייה לאורך השנים. לפי ממצאי הדו"ח, השאיבה המופרזת והשימוש הלא שקול במים עלולים להוביל בשנים הקרובות למחסור ענק במי שתייה וחקלאות. על פי ממצאי הדו"ח, גם ההתחממות הגלובלית לא תורמת לנושא והטמפרטורה באיראן עלתה ב-1.8 מעלות בממוצע, שזה 50 אחוז יותר משאר העולם. יש לציין, כי צריכת המים בטהרן בלבד, עומדת על 3 מיליון קוב מים ביום (מתקן התפלה בסעודיה, הנחשב למשוכלל בעולם, מצליח להתפיל מיליון קוב ביום).

גם ליושבים בציון, תחושת התחממות משנה לשנה היא אמתית. אין ספק כי בשנים האחרונות המזרח התיכון כולו מתחמם – מאיראן ועד ארצות המגרב, מטורקיה ועד קרן הסהל באפריקה – ללא יוצאי דופן.

לאור זאת, ייתכן ומעצמות כמו טורקיה ואיראן עלולות למצוא את עצמן בשנים הקרובות על סף משבר קיומי לאור המחסור במי שתייה ובמים לחקלאות. קונפליקטים ומשברים רבים התנהלו בשנים האחרונות על אש קטנה או בהכלה, אך משבר האקלים המתפתח מאיים לטרוף את הקלפים. המאבק בין זרמי האסלאם לבין שאר הדתות, בין סונים ושיעים, בין פרסים לטורקים, לצד מיעוטים איתנים אחרים – מעמידים בספק רב את הישרדותו של האזור במתכונתו הנוכחית. התרחבות המאבקים הגיאופוליטיים הייחודים לאזורנו, תוך ניצול משאבי הטבע ובייחוד המים, ייעשו שכיחים ביותר. כמו כן, תנועת אוכלוסייה לא מבוקרת (פליטים, עקורים ומהגרים) מהווה מרכיב חשוב המאיים על משטרי אזורנו.

אתגרים רבים עומדים לפתחו של נשיא איראן החדש, איבריהם ראיסי. התמודדות עם משבר האקלים של מדינתו והמחסור במים לצד גלי מחאה בשל אובדן הלגיטימיות של הרחוב במנהיגיהם, עלולים למוטט את השלטון. הלכי הרוח של הרחוב האיראני כיום מזכירים את הלכי הרוח טרום המהפכה האסלאמית של 1979, אז יצא העם האיראני למחות ברחובות כנגד משטר השאה. כבר בשנת 2013, קרא הנשיא חסאן רוח'אני למשטר להיות ערני למצוקת הרחוב כדי לא לאבד את הלגיטימיות שלו כמו השאה.

העם האיראני מאס בהתמודדות היומיומית עם הפסקות חשמל, מחסור במי שתייה ושביתות של אי-הסכמה בסקטורים רבים (אנרגיה, תחבורה, חקלאות). בעת כתיבת שורות אלה, נצפתה תנועה של  כוחות הבסיג' לכיוון אזור אחוואז (במחוז ח'ורסאן), אשר לרוב מדובר בריכוז אוכלוסייה סונית וחמושה היטב, זאת במטרה לדכה בכוח את המחאות המוציאות מידי יום רבבות לרחובות. מדובר באותן מחאות אשר מקורן ב'מהפכה הירוקה', שהחלה ב-2009 ורק התעצמו עם המשברים שצצו לאורך השנים, כאשר הם מובלים על ידי צעירים בני 40-20 (הדור השרוף), שנולדו אחרי המהפכה ואינם מוכנים למס שפתים. ההפגנות של השנים האחרונות שונות במהותן מהפגנות העבר. האזרחים אינם מפחדים לצאת, להפגין ולקרוא תיגר על הרשויות. הם גם אינם מפחדים להיחשף בפנים גלוית ובשמם. אופי הפעילות ברשתות החברתיות עלה מדרגה בחמש שנים האחרונות ואף יש שיאמרו שהקצין. איראן היא מדינה אשר אינה בוחלת באמצעים העומדים לרשותה. בחודש האחרון הוצאו להורג 24 אנשים, ביניהם סוחרי סמים, פדופילים, אך גם 11 מתנגדי משטר.

לסיכום, משבר האקלים דורש מחשבה מחודשת בעולם כולו ובפרט במזרח התיכון הגועש גם ככה. המחסור במים עלול להוביל להתקוממות אזורית קשה ומורכבת.