כאשר הודיעה מנהלת מועדון '50 פלוס' היוצאת, ברכה אברמיצקי, שבהר אדר גרים כיום לא פחות מ-11 שופטים, מכהנים ובדימוס, מיד צץ במוחי הרעיון: להסב את שם היישוב המיוחד הזה ל… 'הר השופטים'.

את הודעתה שמעתי בערב מיוחד שנערך בשבוע שעבר במתנ"ס הצנוע של הר אדר שבו נפגשו שישה מהשופטים עם חברי המועדון, שאלו שאלות על עבודת השופט, על העומס הרב המוטל על כתפיהם ושאלת השאלות: "האם דעת הקהל והתקשורת משפיעים על החלטתך?".

לא פשוט היה לארגן ולקיים את המפגש המיוחד הזה: שישה שופטים מול קהל במתנ"ס ולא באולמות בית המשפט? מחזה מרנין לב שכזה לא חזיתי ביותר מעשרות שנות כהונתי ככתב לענייני משפט של העיתון 'מעריב'.

לא מעט כוחות וזמן השקיעה ברכה אברמיצקי למען קיומו של המפגש המוצלח הזה. תחילה היה צורך לשכנע את השופט הבכיר שבחבורה, יעקב שפסר, שהפך למעשה לאיש הקשר עם השופטים. אבל במערכת המשפטית, כמו בכל מערכת ארגונית מסודרת, היה צורך לקבל אישור מקדים  מוועדת האתיקה של השופטים.

וכך נשמעו הדברים מפי השופט יעקב שפסר: "השתתפות שופטים בפאנל מסוג זה היא לא דבר שמובן מאליו. לכן, נדרשנו לקבל אישור מוועדת האתיקה בכפוף למגבלות כמו: הימנעות מלדבר על תיקים הנמצאים בחדשות, מהבעת דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית ובעניין תיקים תלויים ועומדים שנמצאים כיום בדיון או תיקים שההכרעה בהם אינה חלוטה".

לפני שאציג בפניכם את ששת השופטים שישבו על הבמה, ראוי שאביא מספר מלים מדברי הברכה של ראש המועצה, חיים מנדל שקד, למי שכינה במלים חמות "אנשים מסורים, חדורי שליחות שמחויבים באופן מעורר הערכה לתפקידם כמשרתי ציבור. כשאלוהים בא לבקר את שלמה המלך הצעיר בחלום אמר: שאל מה אתן לך?… תבחר משהו ואמלא את מבוקשך. ותשובת שלמה מעידה על חכמתו: 'ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה'". ששת השופטים אכן האזינו בלב שומע לשאלות חברי המועדון.

השופטים שהשתתפו הם: יעקב שפסר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי באזור המרכז, תושב הר אדר מזה 34 שנים; זהבה בוסתן, שופטת בדימוס בבית המשפט המחוזי באזור המרכז וכיום שופטת עמיתה (שני ימי שיפוט שבוע), תושבת ותיקה מאוד בהר אדר; שמעון שטיין, שופט שלום בדימוס, מכהן כיום כשופט עמית בבית משפט השלום בפתח תקווה ומאחוריו כ-50 שנות עבודה במערכת המשפט; גאולה לוין, שופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעיקר בתחום האזרחי, תושבת הר אדר מזה 20 שנים; אורית בן-דור ליבל, שופטת בבית הדין לענייני משפחה בירושלים; קטי צווטקוב דורפמן, הצעירה מבין השופטים, מכהנת כשופטת בבית משפט לנוער בירושלים ולדבריה "אני מאוד נהנית מעבודתי".

השאלות והתשובות

דוברת בתי המשפט ומשרד המשפטים לשעבר, אתי אשד, תושבת מבשרת ציון, התכבדה בפתיחת 'היכל השאלות': "עד כמה התקשורת מעצבנת אתכם?", שאלה אשד והשופטת גאולה לוין ביטאה את דעת השופטים בקצרה: "אנחנו כשופטים מוגבלים מאוד בהתבטאות ובתגובות. אומר רק שלא תמיד, בלשון המעטה, הדיווח בתקשורת מדויק".

על שאלתה של יו"ר מועדון '50 פלוס' הפורשת, ברכה אברימצקי, "עד כמה משפיעה דעת הקהל על השופטים?", השיב השופט יעקב שפסר בכנות ראויה לשבח: "אני לא יכול לומר שאין השפעה עלינו במישור האישי. יש אנשים שאפילו סבורים שגם השופטים הם בני אדם… עם זאת, אין כל השפעה על תוכן ההחלטה או פסק הדין". על כך הוסיפה השופטת זהבה בוסתן: "קיימת השפעה על דרך הכתיבה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה".

שגריר ישראל ביפן לשעבר, יצחק לאור, נגע בנימי נשמת השופטים בשאלה המסקרנת הבאה: "האם אתם רואים בתפקידכם כשופטים מקצוע או שליחות?". השופט שמעון שטיין, הוותיק שבחבורה, פירט: "החלטות השופטים אכן קובעות את גורלו של אדם ולעתים קרובות גם גורל בני משפחתו. לכן, בכל פעם שאני נכנס לאולם בית המשפט, אני עושה זאת בחרדת קודש. אני מכיר במשמעות הרבה שיש להחלטות שלי".

"האם יש תפילה לשופט בטרם מתן פסק הדין?", התלחשו בקהל והשופט שטיין השיב: "התפילה שלי היא להקשיב. לא רק לשמוע. כאשר אתה מקשיב ולא רק שומע, מתברר לך שהייתה טעות בידך לגבי מה שעמדת להחליט בטרם הקשבת". גם השופטות אורית בן דור וזהבה בוסתן הסכימו כי "מדובר בדיני נפשות ממש. לכן אין אנו מהססות לשנות החלטות שבאנו עמן לאולם המשפט בטרם הקשבנו לטענות הנאשם".

אחת השאלות החשובות שהועלו בערב המיוחד הזה הייתה השאלה של עמי גלוסקא, לשעבר השליש הצבאי של כמה מנשיאי ישראל: "ישנן כמה החלטות שמתקבלות על ידי בתי המשפט שהדעת אינה סובלת. עד כמה אתם מסוגלים ללכת עד קצה הגבול?".

השופט יעקב שפסר הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ושרבים מאתנו נוטים משום מה לשכוח, כי "הכללים נקבעים על ידי החברה בה אנו חיים, באמצעות הכנסת. על השינויים שנעשים מעת לעת לא אנו אחראים. השופטים רק מפרשים ומיישמים את הכללים לאירוע שלפניהם".

ישראל, כידוע, היא המדינה המובילה בעולם במספר התיקים המתבררים בבתי המשפט. זו עובדה שאינה מחמיאה לנו ומוסיפה רבות לעבודתם המתישה והמייגעת של השופטים. על כך היה ניתן לשמוע רבות בדיון שהיה בהר אדר.

ד"ר יהודה בן-חור ביקש לקבל התייחסות לחוסר האמון ההולך וגובר בקרב הציבור במערכת המשפט ולסיבות שגרמו לכך.

בעוד השופטת גאולה לוין טענה שהשופטים אינם חשים בעשייה השיפוטית שלהם בחוסר אמון, התייחס לנושא הכאוב הזה השופט יעקב שפסר באריכות. דברים שנאמרו מהלב ושראויים כי נפנים אותם: "זו בעיה שאנו ערים לה. קיימת ירידה ברורה ומתמשכת במדינת ישראל בכל תחומי החיים, לא רק באמון הציבור במערכת המשפט. היא קיימת בהתייחסות של החברה לאנשי ההוראה ולמורים. היא נכונה בהתייחסות החברה לרופאים, לכנסת ולגורמים ציבוריים רבים נוספים. הירידה באמון הציבור במערכות השונות והחשובות מקבלת חיזוק ברשתות החברתיות".

בהמשך הערב סיפרו השופטים, בתשובות לשאלות הקהל הרב, על משפטי הדגל שלהם ועל פסקי דין שאותם נתנו ואותם לא ישכחו לעולם.

בסיכומו של ערב, אנו, האזרחים שישבו באולם והאזינו, לא נשכח את הערב המיוחד הזה שהשאיר טעם לעוד. המפגש הזה גם יכול להיות מנוף למפגשים דומים, לא רק ביישוב הקטן והמקסים הר אדר, אלא גם ביישובים אחרים בארץ. לידיעת הנהלת בתי המשפט…