התליין מטהרן

העם האיראני רוצה שינוי. נשים בטהרן (אילוסטרציה: pixabay)
העם האיראני רוצה שינוי. נשים בטהרן (אילוסטרציה: pixabay)
האם הנשיא החדש הוא זה שיאחה את השברים באיראן, שאזרחיה רעבים לחזור לימי טרום הסנקציות או שמא נראה כהונה מפולגת רבת שסעים והפגנות?

ביום שישי האחרון, ה-18.6, התקיימו הבחירות ה-13 לנשיאות הרפובליקה האסלאמית של איראן, התפקיד השני בחשיבותו ברפובליקה לאחר המנהיג העליון של המדינה. בין 600 הגברים ו-40 הנשים אשר הגישו את מועמדותם ונופו, ניצב סייד אבראהים ראיסי-סאדאתי (60). ראיסי כיהן בעבר כסגן התובע הכללי בטהרן והוא אחראי להוצאתם להורג בתלייה של אסירים פוליטיים ונאמנים לשלטון השאה, מה שזיכה אותו בתואר המפוקפק 'התליין מטהרן'.  ההוצאה ההמונית להורג ב-1988 של אנשי האופוזיציה לא נשכחה מליבם של האיראנים ובני משפחותיהם.

עיני המערב היו נשואות אל יום הבוחר האיראני ואל האתגרים הרבים הניצבים מול הנבחר. האתגר הראשון הוא הסרת הסנקציות האמריקאיות. בשבוע האחרון הסתיימו השיחות בין איראן לבין המעצמות והאיראנים היו בטוחים שיקבלו את רצונם. אך אין הדבר כך ולכן הנשיא החדש יהיה חייב לעבוד מהר וחזק, אך ברור ולא בכל מחיר, כי האיראנים לא יהיו מוכנים לוותר על החלום של חימוש גרעיני. האתגר השני הוא המצב הכלכלי באיראן שהוא בכי רע ונמצא בשפל. המטבע האיראני (ריאל) נסחר ב-42,105 לדולר (נכון ליום כתיבת שורות אלו). אשתקד, איבד הריאל מערכו יותר מ-49 אחוז, זאת חרף העובדה כי המשטר מנסה לצייר תמונה אחרת של מצב סביר. אומנם סין, בת בריתה של איראן, ממשיכה לנהל איתה מסחר ורוכשת כ-27 אחוז מתפוקות הנפט. גם המשלחות וטיסות הסחר בין שתי המדינות ממשיכות להתקיים ומתנהלות באופן סדיר. אך אין ספק אם איראן – אשר הייתה מפיקה כ-2.5 מיליון חביות נפט ביום, וכיום עומדת על 650 אלף חביות נפט – חשה את השפעת הסנקציות ומשוועת לחזור לנורמליזציה עם שאר המדינות.

בנוסף, מעביר הרחוב האיראני ביקורת וטענות חוזרות ונשנות כנגד מקבלי ההחלטות בשל העדר ניהול תקין של המדינה בכלל ומשבר הקורונה בפרט, זאת לצד העברת כספים לארגוני הטרור הנתמכים על ידם, דבר המעורר זעם ברחוב האיראני. במהלך השנה האחרונה, התקיימו יותר מ-300 הפגנות נגד ניהול כושל. גם השפעת המחאות ברשתות החברתיות, אשר קראו לעם לצאת לבחור מבלי לבחור, נתנו את אותותיהם כאשר רק כ-40 אחוז מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם זו, דבר המהווה שפל של יותר מ-40 שנה.

ניכר, כי לצד המיאוס בשלטונות, הקריאה ברשתות החברתיות אכן התקבלה בקרב העם האיראני וגרמה להשתתפות הדלה בהצבעה. האם הנשיא החדש הוא זה שיאחה את השברים באיראן, מדינה עם 80 מיליון איש הרעבה לחזור לימי טרום הסנקציות? או שמא נראה כהונה מפולגת רבת שסעים והפגנות? ימים יגידו.