זהירות, משאיות בדרך

צילום אילוסטרציה: באדיבות 'אור ירוק' (ארכיון)
צילום אילוסטרציה: באדיבות 'אור ירוק' (ארכיון)
עמותת 'אור ירוק' פרסמה נתונים על תאונות שאירעו בעשור האחרון ובהן היו מעורבים כלי רכב כבדים * מה המצב אצלנו?

מנתוני עמותת 'אור ירוק' המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), עולה כי בשנת 2021 (ינואר-נובמבר) התרחשו בכבישי ישראל 1,447 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד, מתוכן 90 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד). מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2020 כולה (70 תאונות קטלניות) וכן לשנת 2019 כולה (84 תאונות קטלניות) וזאת כאמור על אף שהספירה של שנת 2021 מתייחסת לעשרה חודשים בלבד.

690 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2021 (ינואר-נובמבר) בתחום העירוני – כמחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו, מתוכן 24 תאונות קטלניות ו-121 קשות.

בסך הכול אירעו בעשור האחרון (2011-2020) למעלה מ-21 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 985 היו קטלניות – קרוב ל-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע. מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון, מעל 11 אלף התרחשו בערים וביישובים.

ומה המצב אצלנו? 16 תאונות במבשרת ציון, מתוכן אחת קטלנית, חמש קשות והיתר קלות. השנה הקשה ביותר הייתה 2012 – שש תאונות. שש תאונות ביישובי המועצה האזורית מטה יהודה שבאזורנו (מתוכן שלוש קשות), חמש תאונות בהר אדר (כולן קלות), ארבע תאונות באבו גוש (מתוכן אחת קשה) ותאונה קלה אחת בקריית יערים.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת 'אור ירוק': "במקרה של תאונה עם רכב כבד, גדל הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים. שנת 2021 הסתיימה בעלייה חדה בהרוגים מתאונות עם רכב כבד. למרות זאת, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים עדיין לא הכניסו לשימוש את הטכוגרף הדיגיטאלי שימנע מנהגים להיות על ההגה הרבה מעבר לשעות המותרות בחוק. מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא  ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל אחרי שבאירופה הוא אביזר חובה משנת 2006. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל. יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים".

מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך – מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא שאין להן מקום חנייה מסודר. כך נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה ובין היתר בקרבת ילדים.

מעורבותם הגבוהה של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים קטלניות מהווה את אחת מנקודות התורפה המרכזיות בבטיחות בדרכים בישראל. לכלי הרכב הכבדים מאפיינים ייחודיים אשר מעצימים ומגבירים את חומרת הפגיעה במקרה של תאונת דרכים. לכך יש להוסיף את תנאי הנהיגה של הנהגים הנוהגים במשך שעות רבות, בעייפות ובתשישות.

לא מכבר קבע מבקר המדינה כי מעורבותם של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים בישראל – ובפרט בתאונות דרכים שיש בהן פצועים קשה או הרוגים – גבוהה יחסית לסוגים אחרים של כלי רכב ומצבה של ישראל בתחום זה חמור משל מרבית המדינות המפותחות. האחריות לטיפול בנושא בטיחותם של כלי רכב כבדים, קבע המבקר, מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים בלי שיש גורם שאחראי לתכלל את הטיפול בנושא ולבצע תיאומים בין המשרדים השונים.

ועדות וצוותים שונים עמדו בשנים האחרונות על בעיות בתחום הבטיחות של כלי רכב כבדים והעלו המלצות לפתרונן. עם זאת, הטיפול בחלק מהסוגיות התעכב במשך תקופות ארוכות והמלצות רבות שהועלו טרם יושמו.

"תחום הרכב הכבד בישראל אחראי לכ-20 אחוז מכלל ההרוגים מתאונות דרכים. זה נתון קשה המעיד על כשל מערכתי שיש לתת עליו את הדעת ולפעול לתקנו", נמסר מעמותת 'אור ירוק'.