מדינת ישראל ציינה השבוע 26 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. טקסים רבים התקיימו ברחבי הארץ והאירוע המרכזי ביישוב התקיים בתיכון 'הראל'. פעילויות שונות ומגוונות התקיימו בכל שכבות התיכון וכמובן גם טקס.

תלמידי שכבה י"א קיימו שיחות עם אנשים מחוללי שינוי בחברה הישראלית: ציקי אוד, שאימץ את החייל הבודד מייקל לוין ובעקבות כך הקים בית לחיילים בודדים; אריאל מונין, חבר בעמותת הפועל קטמון, שסיפר על קבוצת אוהדים שדואגת למוחלשי החברה; ניר עמית, חבר בארגון 'חדר מורים' לזכרה של שירה בנקי ז"ל, המחבר בין מורים יהודים לערבים ועוד.

נתנאל קאבאליון, רכז החינוך החברתי בתיכון: "הזמנו לתיכון מגוון מרצים, כאשר מטרת המפגשים הייתה להראות שיש אנשים שלוקחים אחריות בחברה הישראלית ומנסים להוביל שינוי, לעודד ולעורר את התלמידים ליצור בעצמם שינוי בחברה הישראלית".

בשכבה י"ב השתתפו התלמידים בפאנל "באנו לדבר". מחנכי השכבה ומורים מקצועיים הנחו את מעגלי השיח. כל תלמיד נרשם לנושא שעניין אותו. תלמידים שוחחו, שיתפו את דעותיהם המגוונות ויצרו את הקישור בין הקורות בעבר לימינו אנו. לאחר הפאנל, נערכו קבוצות דיון בנושאים שונים שנבחרו  והוכנו על ידי התלמידים ומובילים אותם בליווי מורים מקצועיים. הנושאים בהם בחרו לדון: דינמיקה של רצח – ממילים למעשה אז והיום, משמעות ותוצאות; "ניוז ואמת – איך יודעים מה אמתי?"; חופש דת וחופש הביטוי – האם הם גוברים על הקורונה? האם אנחנו בסכנה של מלחמת אחים? ארץ שבטים ומחנות? כולנו רקמה אנושית אחת חיה – איך יוצרים סובלנות והידברות?

רכזת שכבה י"ב, אוסי דרורי: "תלמידי השכבה התחלקו לעשרה חדרים ובכל חדר דנו על נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית כמו האם צריך הפרדה בין דת למדינה? האם יש קיפוח עדתי בישראל? הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בעד ונגד וכו'. הדגש היה על תרבות הדיון, שיח מכבד וחילוקי דעות תוך הקשבה לצד השני".

תלמידי י"ב3 נפגשו עם אלון בסקינד, צלם, בוגר התיכון ובוגר מכללת מנשר לאמנות. אלון סיפר לתלמידים על 'המתנה של הגמגום'. "אל תרגישו לא נעים, תוציאו את הרגש שלכם לחייך. תאמינו לי, עברתי הכל בחיים" אמר בסקינד, שבפתיחות שובת לב דיבר על הגמגום ועל השכול (אחיו הצנחן מתן ז"ל נהרג בשנת 2007) שסיפקו לו חומר לאמנות הצילום. הוא שיתף באתגרים שהתמודד איתם כילד, על הפיכתו לאדם החזק שהוא היום ועל המצלמה הראשונה שקיבל עם המילים מאמו "תצלם את החיים בוורוד". אוסי דרורי: "אלון מייצג את הערך שהחברה שלנו צריכה להיבנות עליו, כמו שהוא תמצת – 'חשובה לי הסובלנות שלכם'. בשבילי זה היום שבו צריך להעלות על נס את ערך הסובלנות, שצריך להיות חרות בליבנו ובמהותנו ולא רק היום".

כאמור, התקיים גם טקס זיכרון. יפעת ויינגרטן הפיקה וביימה טקס מרשים בו השתתפה מקהלת בית הספר בניצוחו של ברי מוסקוביץ'. שכבה י' לקחה על עצמה השנה את הפקת הטקס. הזמרות אגם רענן ולינוי וובה לא הותירו עין יבשה, פילחו את הדממה בכיתה בשירתן וכך גם הנגנים שדרך נגינתם נגעו ברגשותיהם של כל אחד ואחת.

מנהלת בית הספר ליאת שגב אמרה בדבריה לתלמידים: "ציון יום הזיכרון לרבין הוא הזדמנות נהדרת להיזכר במה שמחבר אותנו ובמה שמפריד. יום זה מזמן לנו עיסוק במושג 'אחריות' ובסוגיית לקיחת האחריות, מתוך הבנה כי כולנו שותפים בחברה ובמדינה הישראלית וכי אחריות לשלום מדינת ישראל והדמוקרטיה הישראלית מונחת על כתפי כל אחד מאתנו. אנו, בתיכון 'הראל', מאמינים שניתן ליצור יחד חברה שאלימות אינה חלק ממנה, חברה שמכבדת את האדם האחר ואת המגזר האחר, חברה שאנשיה עתירי מעורבות ואחריות אזרחית. אנו מקווים ומאמינים שאותו רגע נורא, שהתרחש לפני 26 שנים, יביא לשינוי המיוחל ושתמיד נסכים על כך שלא תמיד אנו חייבים להסכים".