חברה בהתפוררות

אילוסטרציה: pixabay
אילוסטרציה: pixabay
מה שקורה כאן זו התדרדרות חברתית פנימית ההולכת ומחמירה * אובדן האמון במערכות השונות הולך ומעמיק ולאיש לא אכפת * זו הבעיה החמורה כאן ולא האיומים החיצוניים

הצטערתי כמו כולם על מותה המצער של הפעוטה בגן בקרית גת. הקשבתי לאב ולסב ולצערם העמוק, אבל גם חשתי את הצער הנורא של המנהלת והמטפלות שחרב עליהן עולמן. ברור שיד המקרה כאן. איך אפשר להשגיח ללא הרף על קבוצת פעוטות שמתרוצצת ללא הרף? אינני יודע. ברור שאין כאן שום דבר במזיד. מדובר ברב ששכל את בתו ומדבר במר ליבו שגם אם תשב המטפלת תשב עשר שנים בבית סוהר, אין בכך לפצות. הלכה המשטרה הזריזה וסגרה את הגן…

למדנו שעלינו לקבל את כל מה שמתרחש מכוח ההשגחה, שאנו באים לכאן לזמן קצר, מי ליום ומי למאה שנה, והכל חולף בהרף עין. את חשבונות הקדוש ברוך אין אנו יודעים, אולם להקשיב ללקחי התורה יש בידינו. התורה מזהירה גם צדיקי עליון להיזהר ביותר בדבריהם. אם הייתה זו תאונה ביתית, בוודאי שלא היה מואשם איש.

מערכות הצדק והשפיטה אצלנו אינם עוסקים כלל בתיקון עולם. כל מה שהם עושים רק מגביר את השנאה ואת הבערות בין בני האדם. רשעים שגורמים נזק במזיד, יש להוכיח ולהעניש, לא רק מכוח ענישה גרידא, אלא כדי שיבינו את רוע מעשיהם ויתקנו את דרכיהם. כל מה שמתרחש עם הפושעים הוא שהם רק נעשים יותר רעים ואכזריים. אנשים נגררים שנים במטחנות 'מערכת הצדק' ומאבדים את עולמם ואת רכושם, בה בשעה שהתורה מורה לסיים דברים מהר, ממש באותו יום, כדי לחסוך עינוי דין.

בעבר סיפרתי לכם על התדיינות שהייתה לי עם מעסיק שלא הסכים לשלם לי את זכויותיי למרות תרומתי המשמעותית לטובת החברה במשך שנים. בסופו של דבר, למדתי עוד לקח מר אודות התנהלות הדברים בארץ הזאת. עורך דין כמוהו כרופא. באים אליו אנשים פגועים שמבקשים רפואה לצרותיהם או בעיותיהם. עורכי הדין שנפלתי ברשתם, כל מעייניהם היה לנפח את התיק כדי להגדיל את עמלותיהם, לחפש כל דרך להפיל עליי תיק, להמציא דברים כדי לגרוף עוד כסף מאדם תמים שלא מבין את 'הלכות המשפט' שנכון יותר לכנותו משפח. הרי זה דומה לרופא שאתם באים אליו במחלה קלה יחסית, הוא מזריק לכם משהו שמעצים את המחלה ועכשיו ידרוש מכם סכום כסף נכבד כדי לרפא אתכם מהמחלה הקשה…

איך שהוא יצאתי מהעניין עם נזק מופחת, אבל עם סמסטר יקר בנושא 'דיני משפט', שהביאו להפחתת האמון שלי באנשים ובמערכות השלטון בארץ הזאת שהולכת ומתפוררת מבפנים. מתברר ש'בית הדין' איננו מתפקד למעשה מעומס תביעות, ממחסור בשופטים ומהתנהלות משפטית שגוררת דיונים ללא צורך כדי להוציא עוד כספים מהמתדיינים. כנראה, לדעתי, עורכי הדין משני הצדדים עושים יד אחת במסתרים כדי לעשוק את לקוחותיהם.

אחרי שנה וחצי של סחבת מכוונת, הגענו לדיון בבית הדין. השופט הנכבד אמר שזה מעין דיון מקדים, שהמשפט עצמו יתקיים אולי בעוד שנה ושנתפשר. זה היה נראה לי כהצגה מבוימת לטובת עורכי הדין ולרעת התובעים והנתבעים. לא ראיתי שום סיבה שכבוד השופט יקדיש שעה לשמיעת שני הצדדים ויפסוק. הוא קרא היטב את טענות שני הצדדים, פסק בערך לטובתי, אבל לא כפי שהיה ראוי לדעתי. כל התחושה הייתה שבית המשפט מעוניין שנעוף לו מהעיניים.

כך גם בכל פעם שנזקקים לעזרת השלטונות בדבר כלשהו "תחזור בעוד חצי שנה ונראה…". אולי הנצרך ימות סוף סוף וניפטר ממנו.

מה שקורה כאן זו התדרדרות חברתית פנימית ההולכת ומחמירה. אובדן האמון במערכות השונות הולך ומעמיק ולאיש לא אכפת. זו הבעיה החמורה כאן, לא איראן, לא הג'יהאד הפנאטי, לא פצצות אטום ולא שאר מרעין בישין "המאיימים עלינו". אני כלל לא חושש מאויבים חיצוניים. העם הזה נהרס תמיד מבפנים.