חוק האזרחות: צאו ממסך החול…

עוד דונם ועוד עז. יש מי שקובעים עובדות בשטח (אילוסטרציה: pixabay)
עוד דונם ועוד עז. יש מי שקובעים עובדות בשטח (אילוסטרציה: pixabay)
באמצעות חקיקה בכנסת ועל ידי פעולות בשטח, וכאשר ברקע חדלונן של ממשלות ישראל לדורותיהן – מבצעים ערביי ישראל סיפוח זוחל ומתמשך

חוק האזרחות הוא מעשה רמייה גדול שנבחרי המיעוט הערבי מבצעים בישראל. כל הסיפור מבוסס כביכול על תביעה ליחס הומאני מצד ישראל. אמת, על ישראל לגלות יחס הומאני כלפי כל אזרחיה, אבל יש כאן מעשה תרמית בקנה מידה ענק כלפי המדינה ועוד בחסות בית המשפט הישראלי הדגול.

ראוי לציין בהקשר זה את מאמרו המצוין של נדב שרגאי, המספר לנו ('ישראל היום', 25.6.21, תחת הכותרת "הכול נשאר במשפחה") את הסיפור הזה מזווית שונה. לדברי שרגאי, המעורבות של ערביי איחוד המשפחות בטרור, גדולה פי שלושה משיעורם באוכלוסייה בישראל, ובמזרח ירושלים פי 12! עוד נאמר, כי מאז 1967, התאזרחו באישור בישראל לא פחות מרבע מיליון פלסטינים. הנתונים של שרגאי הם מחוץ ובנוסף לסיפור שאנו מביאים להלן. 'סיפור' זה מוסיף מצדו עוד מאות אלפי פלשתינאים במציאות ובפוטנציה, חלקם 'לשעברים' לא רשומים כאן בארץ. 

ישראל 2021: שוק ער לנשים פלסטיניות

יש מיעוט בתוך מיעוט ערבי במדינה (התופעה פורחת בעיקר בקרב הבדואים הצעירים בנגב, אך לא רק), שהפרטים בו 'קונים' נשים פלסטיניות בגדה וברצועת עזה, מביאים מהן ילדים (ביטוח לאומי משלם על פי מספר הילדים…), מגרשים אותן (פיקטיבית, אך שוב, הביטוח הלאומי משלם בטענה שהבעל המגרש לא משלם דמי מזונות לגרושתו). מסמכים? הקאדים מספקים בשפע (על נייר עליו מתנוססת הכותרת 'מדינת ישראל') וכך הכסף מתקתק ונכנס לבנק כמו שעון שווייצרי…

הקאדים (שזה סיפור המחייב התייחסות נפרדת) מקבלים משכורת מהמדינה והם בבחינת 'כלי קודש' המשתפים פעולה עם התהליך (שכאמור מחייב נישואין של מספר נשים בניגוד לחקיקה מפורשת בישראל), הכולל גירושין פיקטיביים והרבה ילדים. והיכן כל זה קורה? כאן בארץ, תחת אפיהן של ממשלות ישראל לדורותיהן.

גם ארגוני הנשים אפודים בשתיקתם, אף שהם מודעים לחרפה. הנה עוד תשובה מדוע לא יבצעו איחוד משפחות בגדה… אלא דווקא כאן בישראל: היכן מוצאים או מייבאים גם נשים צעירות, גם פרנסה בשפע (ביטוח לאומי), גם אפשרות לזכות בחיי בטלה וגם בקרקע חינם?

כך זוכים גם אותם צעירים ליטול חלק במצוות 'ההגשמה הזוחלת' של 'זכות השיבה', אף שהם עצמם לא נפגעו כזרת מהמלחמות הקשות שידענו כולנו – לא מה'נכבה הדמיונית' ולא מה'נקצה' הדמיונית עוד יותר – אבל כן זוכים לידיעה כי ידם על העליונה במאבק האין סופי שהם מנהלים נגד ישראל… וממשלות ישראל? הן נוהגות כאותם ארגוני נשים: שותקות, שותקות ושותקות…

מרים נאור וחקירת אסון מירון

לדעתי, מינויה הנוכחי של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור ליושבת ראש הוועדה לחקירת אסון מירון, תזכה אותנו בהמשך המחדל ותו לא. האסון במירון ראוי גם ראוי שייחקר, אך תהליך זה לא יכול לצאת אל הפועל ללא בירור תפקידו של בית המשפט העליון בהתרחשותו.

זה המקום לציין, כי נאור ישבה בהרכב שפסק נגד הממשלה, אשר ביקשה את הפקעת מתחם קבר הרשב"י ובפסיקה זו החזירה את העמותות למשול בה. האם אין זה לעג לרש? האם אין זה בבחינת "לתת לחתול לשמור על השמנת"?…

כבר הורגלנו לקנאות הגדולה בה שומר בית המשפט העליון על חבריו ועל החלטותיו. הביקורת על הנעשה בו ועל החלטותיו לא 'יזלגו' לידיעת הציבור והתקשורת מבין החדרים הסגורים ב'היכל המשפט'. אבל האם לא הגזימו הפעם יושביו בהחלטה האחרונה, העושה ללעג ולקלס את עצם הבחירה?

רבות דובר על התהליך העגום של ירידת אמינות בית המשפט העליון בעיני הציבור. מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. נושא זה ראוי לדיון נפרד. אבל נזכיר רק שמדובר בנפילה של ממש: מאזור המבטחים של כ–80 אחוז בעשור הקודם לאזור המפולת של כ–35 אחוז עכשיו. לא מילתא זוטרתא היא. אבל העליונים? שם עולם כמנהגו נוהג… האירוע המדובר, שהוא בבחינת זלזול גמור בשיפוטו של הציבור, הוא אחד הגורמים לירידה המואצת הזו. כמה חבל.