הסיפור המקראי על חלום יעקב די ידוע. כך הוא מתואר: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. ויאמר 'אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק. הארץ אשר את שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך. והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת. כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך. וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמיים" (בראשית, כ"ח, 12-17).

בזמן שינה נסוגה התודעה הערה ויכולים להיווצר שני מצבים – האדים הרוחשים מתהומות התת-מודע עולים על פני השטח ומחוללים תמונות אותן אנו מכנים כחלומות או שעולמות הרוח עשויים לפעול בנפש האדם ללא הפרעה. באירוע שלפנינו, חוג 'י-ה-ו-ה – א-לוהים' מתגלה ליעקב ומאשר כי קיבל את הברכה כדין. מרגע זה על יעקב למלא את ייעודו האלוהי והרוחי עלי אדמות ולכונן את 'תודעת הבל'. החיזיון הזה של יעקב מהווה למעשה אישור חוג 'י-ה-ו-ה – א-לוהים' להחלטתה של רבקה.

הסולם מסמל את הנתיב הרוחי שבו הישויות האינדיבידואליות (מלאכים) יורדות בו מעולמות הרוח אל העולם הגשמי כדי לבצע את משימתן עלי אדמות – בית הספר של היקום – ואז הן שבות ועולות אל עולמות הרוח עם תודעה שלא הייתה להן קודם. אנו רואים כאן בבירור פעילות היררכית – עולמות מדורגים ו'י-ה-ו-ה – א-לוהים' ניצב בראש הסולם – התגלות התודעה האינסופית. אנו רואים אינספור ישויות הפועלות כאחדות אחת – והאחדות האחת וההרמונית הזו מכונה 'י-ה-ו-ה – א-לוהים'. אולם אחדות זו אינה מעין מרק הומוגני, אלא כל ישות שומרת על אופייה האינדיבידואלי. אנו רואים תנועה מעגלית – ירידה ועלייה מחזורית. האינדיבידואל יורד לספירה החומרית, פועל כפי שהוא פועל מכוח חוקי הגורל ושב לעולמות הרוח להפקת לקחים.

לא מוזכרת כלל כאן המילה 'מוות'. בדרך כלל אנו רגילים לציין את המעבר מהספירה הגשמית לרוחית בשם 'מוות', אולם כאן מוזכר תהליך עגול וחלק. מילה זו לא מצוינת כיוון שאין כלל דבר כזה שאותו אנו מכנים 'מוות' – היכחדות של האינדיבידואל. את תופעת המוות כיניתי למעלה כהתפוררות של מעגל רוחי. אם התהליך המחזורי הזה של ירידה ועלייה בסולם הנתיב הרוחי ייעצר, הרי שלכך אפשר לקרוא 'מוות'. העולם הרוחי והעולם הגשמי אינם שתי רשויות נפרדות – האמונה שבורא עולם איננו מצוי בספירה הגשמית איננה אלא המצאה של בני האדם שהפנו את עורפם למטרת הבריאה.