יוסף: הפסיכולוג הראשון (חלק ה')

תיאור המקרה של יוסף ואשת פוטיפר (ציור: סימון קנטריני, המאה ה-17, 'ויקיפדיה')
תיאור המקרה של יוסף ואשת פוטיפר (ציור: סימון קנטריני, המאה ה-17, 'ויקיפדיה')
ליוסף תפקיד מכריע במאמץ הזה של הנהלת העולם בשיקום המין האנושי * אולם עליו לעבור תהליכים קשים לפני שיגיע למעמד הרוחני והממלכתי שמיועד לו

יוסף עולה לגדולה בבית אדוניו פוטיפר, אולם עד מהרה אשת האדון חומדת את הנער היפהפה. יוסף מסרב להיכנע ליצר ואפשר רק לשער מה עבר על הנער הצעיר והתוסס. הגברת מתנקמת והנער מושלך לבית האסורים. הוא יצא מהבור, נמכר לאחד מאנשי המלכות ונזרק שוב לבור, וכל העת 'יה-ו-ה א-לוהים' משגיח.

בספר בראשית (ל"ט, 5-23) מתואר כיצד יוסף מביא עמו את הברכה לבית פוטיפר וכיצד זה הפקיד בידיו כמעט את כל הסמכויות האפשריות. במעבר חד מתרחש האירוע עם אשת פוטיפר. זה האחרון לא שואל שאלות ומשליך את יוסף לבית הסוהר. גם שם מוצא יוסף חן בעיני כולם וכשם שבבית פוטיפר נאמר "ויברך ה' את בית המצרי', גם בבית האסורים "ויהי ה' את יוסף… ואשר הוא עושה ה' מצליח".

יוסף מושלך לבית האסורים. תנסו לתאר איזה מקום נורא הדבר הזה. זה מקום נורא גם היום, עם תנאים מינימליים כמו חשמל, מים זורמים, פסיכולוג, רופא, שלש ארוחות ביום, טלוויזיה, ספרייה ועוד תנאים המיועדים לשיקום האסיר (לכאורה). זה שפל המדרגה שנועד להשפיל, להכאיב, לצער ולמחוק את כבוד האדם. שם לא היה כלום. חור מצחין וחשוך, אין מים זורמים, אין ביוב, סירחון נוראי קבוע, אנשים מסתובבים כמו מומיות, מחכים למוות הגואל. וכאן שוב, אופף חסד ההשגחה את הנער והוא עד מהרה הופך למעשה למנהל בית הסוהר.

המקום הנורא הזה, אותו המציאו בני האדם כדי לרסק ולמרר את חיי העבריינים, גם, ואולי בעיקר, אותם אנשים המבקרים את השליטים, מאתגרים אותם ומאיימים על שלטונם. אולם אם נסתכל על תופעה חולנית זו מהפן הרוחי, אפשר לראות שזו למעשה הזדמנות עבור האדם לפרק את משקעי החושך המשעבדים את תודעתו. בכך עסקנו כבר מהפרק הראשון של התורה "… וחושך על פני תהום ורוח א-לוהים מרחפת מעל…" – התהום מייצגת כאן את מעמקי התת מודע אפופי חשכת הבערות. אחת הדרכים לטהר את חשכת מעמקי התת מודע היא לעבור תקופה של סבל קשה, כמו בית הסוהר, מחלות קשות, מלחמות וכדומה. לצערנו כך הם הדברים, כיוון שהחלטנו (באופן מודע), לסגור את מצב גן העדן עלי אדמות ובכך הפכנו ספירה זו לגיהינום. במצב תודעת גן העדן, לא מתמלא התת מודע ברבדים חשוכים כל כך או שאנו יודעים כיצד לפרק זאת לפני שזה ישקע ויתמצק בנפש. לא חשבנו ליצור גיהינום, חשבנו ליצור גן עדן משופר, אולם מאחר ואין לנו ראייה מרחבית, כל מה שאנו עושים במנותק ממה שאני מכנה 'הנהלת העולם' (שבתורה היא מכונה 'י-ה-ו-ה א-לוהים') – נועד לכישלון.

תפקיד עם ישראל, בהנהגת האבות, הוא לשוב ולכונן את המערכת הרוחית עלי אדמות ושבני האדם ישובו ויגשימו את צלם האלוהים בחייהם. אנו רואים שוב ושוב, שעתיד העולם תלוי באדם אחד. ליוסף תפקיד מכריע במאמץ הזה של הנהלת העולם בשיקום המין האנושי, אולם עליו לעבור תהליכים קשים לפני שיגיע למעמד הרוחני והממלכתי שמיועד לו. עליו להתחשל, להכיר את כל רבדי העולם הנוכחי על כל הרוע שבו ולהתעלות מהנער המפונק וקצת שחצן לאיש המלכות כפי שיועד לו.