יופי של שפתיים

צילום: אסף לוי
צילום: אסף לוי
כל הדרכים להשגת שפתיים מלאות וכיצד לעשות זאת נכון

עד לפני כמה שנים, נשים היו מאוהבות ואולי אפילו מעט מכורות ל'מנפחי השפתיים' מהמדפים, מכורות לתחושת העקצוץ, הצריבה ויותר מהכל – למראה המנופח שבא בעקבותיהן.

האם תהיתן פעם מה הכילו אותם שפתונים? מה היו הרכיבים שגרמו לצריבה זו? ומה מציע השוק למראה שפתיים נפוח ומלא יותר?

בדור הישן נהגו להשתמש בגלוס להברקה קלה של השפתיים שגורמת להן להיראות מלאות יותר וכן בגלוסים מנפחים המכילים חומרים שגורמים לגירוי כמו פלפל חריף למשל (לאחר אכילת חריף – השפתיים מאוד מגורות ומנופחות), קינמון בריכוז גבוה או מנטה. בשפתונים מהסוג הזה, גורם הגירוי לדם לזרום לכיוון פני העור וליצור מראה של נפיחות זמנית. מרכיב נוסף שמשמש בתעשיית הגלוסים הוא ארס דבורים (כן, כן…). כך חושב העור שהוא נעקץ ויוצר תגובה דלקתית של נפח זמני.

לעומת הזרקת חומצה היאלורונית בשפתיים, היתרונות של השפתונים בולטים במיוחד: אין פרוצדורה פולשנית שמערבת חומרי הרדמה, האפקט זמני יותר – מה שהופך את המריחה להחלטה מיידית וקלה, ואין סכנה של 'נדידת החומצה' או התפתחות של הרפס השפתיים עקב טריגר שלא היה ידוע מראש וטראומת הזרקה.

כיום, קיימים שפתונים מדור חדש המכילים פורמולות חדשניות שאינן מעקצצות. החומרים ידידותיים והמראה שמתקבל הוא מראה מלא נפח ואפקטיבי ליותר זמן. הם מכילים בתוכם חומצה היאלורונית, שמשמשת בטיפולי אסתטיקה למילוי ואספקת לחות בעור.

חברות הקוסמטיקה מעידות שהתמדה במריחה יוצרת השפעה ארוכת טווח ובסופו של דבר מראה מלא יותר לשפתיים – גם אם זמני. בבחינה של עלות-תועלת, צריכה כל אחת לחשוב עם עצמה האם היא מוכנה לשלם מחיר בריאותי ותופעות לוואי של הזרקת חומצה לשפתיים או ליצור מראה דומה ועדין עם באלם לחות לאפקט נפח ולמתיחה עדינה של קמטוטי שפתיים זעירים. רצוי מאוד לבדוק את הרכב החומרים בכל שפתון שנבחר לשימוש ולוודא שאין שם אלרגניים שהמשתמשת רגישה להם.