ימים של חשבון נפש

האם יכול חיל האוויר לחסל כל איום אסטרטגי? אלו אמצעים נוספים דרושים (צילום: רס"ן עופר, חיל האוויר, 'ויקיפדיה')
האם לא חטאנו שוב באותה פלגנות ממאירה? * האם לא שקענו שוב בריב ובמדון? * וכיצד 'מסורת' זו, שמעיבה בכל פעם על חיינו כאן, כאשר אנו זוכים סוף סוף בעצמאות הנכספת, מתיישבת עם ה'קריזה' שתקפה את איראן ואת החיזבאללה להרבות טילים, להשבחת דיוקם ולהפוך שוב ושוב את הר הבית למוקד פרעות ושנאה נגד יהודים?

רבות דובר באחרונה על הפרויקט להשבחת טילים שבו עוסקות איראן ובנות בריתה כדוגמת החיזבאללה וכמסתבר גם החות'ים בתימן.

לא קשה להניח מה יקרה אם וכאשר יפרצו קרבות בין ישראל לבין אותו גוש של איראן ובנות בריתה. ייתכן ואיראן תכה ראשונה. אין לדעת, אף קשה מאוד לנבא השתלשלות עניינים במזרח התיכון המסובך שלנו. מאידך גיסא, אסור בשום אופן לשלול אפשרות של מכה מקדימה איראנית, ולו משום שממשלת האייתולות מצהירה השכם והערב, כי היא מחויבת לחיסול 'האויב הציוני'. אף יש לה 'אליבי', למכה כזו על המדינה שמכונה "השטן הקטן". כך אומרים לנו מנהיגי איראן, השכם והערב: "אנו מצווים להשמיד את ישראל, בתוקף אמונתנו השיעית".

ישראל היא מדינה זעירה. זעירותה (וכפועל יוצא מכך גם חולשתה) מזמינה התנכלות צבאית, במיוחד כאשר היא על רקע אידיאולוגי-דתי. קיים גם סיבוך נוסף: אם לנתח מצב, לא דמיוני בעליל, לפיו תשכון לצדנו מדינה עוינת, במיוחד כזו שהעוינות למדינה היהודית ספוגה בכל רמ"ח אבריה, שמוצאה 'פלשתיני', מדינה שלה גם יכולת לשגר לכאן טיל או פגז באמצעים פשוטים כמרגמה, שניצבת על הרכסים הסמוכים – הרי הניסיון מלמד שהיא תתפתה בשלב מסוים לבצע פעולה מתבקשת כזו בשם רוח הג'יהאד המקודשת השלטת בה (ע"ע רצועת עזה).

במערב קיימת תעשיה משוכללת, היודעת כבר שנים רבות לייצר נשק אטומי טקטי. אם נחבר את שני המשפטים האמורים, ניתן להניח לאיזו רמת סיכון יכולה ישראל להגיע עם שכנה 'ידידותית' שצופה ממרחק של 20 ק"מ בעין לא מזויינת במרכזי האוכלוסייה שלה… וכבר ציינו לעיל מדינה גדולה שמצויה במרחק של 2,000 ק"מ מאתנו. זו אף זו מהוות סיכון אסטרטגי/טקטי לישראל בעת ובעונה אחת.

במקרה של ישראל, נכון יהיה איפה להגדיר את מצבה בעולם: היא היחידה ללא עורף טקטי וגם ללא עורף אסטרטגי. 

בעוד לאיום הטקטי יש פנים ודמות מוחשיים מאוד כפי שהוכח בגבול עם רצועת עזה, מה תהיה הדמות והמראה של האיום האסטרטגי לכשימומש חלילה?

עשרות אלפי הרקטות שהזכרנו לעיל. מה יהא ייעודן לפני שיחומשו מחדש הקנים הלוהטים (שהתרוקנו) לסיבוב השני?

התשובה ברורה: בסיסי חיל האוויר. זו המטרה ואין בלתה. המגמה, הריסת יכולתו של החיל לחזור על הצלחתו ב–1967, ושוב מאוחר יותר, בהריסת הכורים בעיראק ובסוריה.

היש תרופה למצב ביש זה?

במשך שנים ארוכות תלו רבים את תקוותיהם בחיל האוויר הישראלי. חיל זה, שהוא בין הטובים בעולם ואולי אף הטוב שבהם, ידע, במהלך השנים מאז מלחמת ששת הימים אך ניצחונות (חוץ מ'גמגום' לא קטן במלחמת יום הכיפורים). סברו וסוברים רבים, כי הוא יספק למדינת ישראל את אותו עומק אסטרטגי/טקטי כאמור ואף אסטרטגי נטו שחסר לה.  הוא יחסל כל איום ביטחוני מכל סוג שהוא – אם קרוב ואם רחוק – כך אמרו ואומרים מומחי הביטחון שלנו.

ואכן חיל האוויר של ישראל, ובמיוחד בשנים האחרונות, כאשר הוא מצויד במודיעין מעולה כפי שהדברים קיימים היום, הוכיח כי יש אמת בהנחה זו. לכאורה סיכוייה של ישראל לשרוד בנתונים הקיימים הם טובים, כל עוד יש לה מטריה זו כמו גם את היכולת להגיב על מכה מקדימה.

אלא שכאן נכנס סיפור הטילים המדויקים ועמו השאלה למי תהיה יכולת המכה המקדימה וליתר דיוק, מי יעשה בה שימוש ראשון…

תוצאות למצב דברים שכזה אנו יכולים לראות בשדות הקרב של אוקראינה ובהרס הרב שנגרם שם על ידי הטילים הרוסיים. על המתבונן במצב האמור להביא בחשבון כי רוסיה רחוקה מאד מלממש את עוצמתה בתחום הבליסטי. במלחמה זו, בין רוסיה לאוקראינה, ספק אם רוסיה השקיעה 10% אחוז מעוצמתה. ואף על פי כן, ההרס בעריה הגדולות של מדינת הענק אוקראינה, ההרס בתעשייתה וההרס במפעלי המים והחשמל שלה הוא עצום.

לנוכח גורלה העגום של אוקראינה, חולפת המחשבה העגומה עוד יותר: האם ישראל הקטנטנה היא במצב נואש כל כך ומצבם של השואפים להרוס אותה שפר עליהן באופן מוחלט כל כך?

ביניים: צלילה לעומק הסוגיה

הצוללות הן תשובה בלעדית לשאלת המכה השנייה. השאלה הגדולה: מי מכשיל את יישומה?

על רקע תהליכים אלה ומבין השורות של הווייתנו הביטחונית הרותחת והסוערת, שב וצץ מידי פעם עניין הצוללות. מדוע ולמה שאף האיש החכם וראש ממשלת ישראל דאז, נתניהו, לרכוש עוד צוללות? מדוע נראה נושא זה בעל חשיבות מיוחדת לו ולעוד בכירים במערכת הביטחון ולקרובים אליה?

כאן טמון הקשר הגורדי בין שני הנושאים דלעיל: העדר עומק אסטרטגי וטקטי כאחד ושימוש בצוללות כנשק מוגדר מאוד כפיצוי על 'מחלה כרונית' זו. שימוש בצוללות כפיצוי על הבעיה האמורה (העדר נשק אסטרטגי וטקטי כאחד), איננו המצאה ישראלית, אף שישראל במצב חמור במיוחד מבחינה זו.

כאשר התעצמה המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, ריכזה ארצות הברית מאמץ מיוחד בייצור צוללות. האמריקאים פיתחו את הצוללות שלהם כספינות מלחמה שלהן יכולת צבאית מדהימה. הצוללות מהדור הנוכחי, כולן כאחת, מונעות-גרעין. יכולת השהייה שלהן מתחת לפני המים היא (כמעט) בלתי מוגבלת. הן בלתי ניתנות לאיתור. יתר על כן, הן מצוידות בכלי תקיפה שלהם יכולת הכרעה צבאית אולטימטיבית. הן מסוגלות לשגר נשק גרעיני בעודן מתחת לפני המים. לא בכדי יש מומחים שסבורים כי בזכות נשק יקר ערך זה נמנעה פריצה של מלחמת עולם שלישית, גם בשנים שבהן סברו בברית המועצות כי אם חלילה תפרוץ מלחמה כזו, שמבוססת על מכה גרעינית כבדה-מקדימה על האויב, ברית המועצות תהיה זו שתנצח.

והנה, באו הצוללות והבהירו למעצמה הקומוניסטית כי תמיד, אבל תמיד, תעמוד לארצות הברית יכולת המכה השנייה.

ומה אצלנו? ועדת חקירה, הצגה בלתי פוסקת של ראש הממשלה שעולה ויורד בכבש הצוללת, ארגונים שפועלים בהתמדה, למרות דעתם הנחרצת של היועץ המשפטי דאז והבג"ץ דהיום, כי יש להימנע מדיון משפטי בנושא זה. על אף הכול ולמרות הכול, החליטו שר הביטחון ושר המשפטים להגיש הצעה כזו לאישור הממשלה ויהי מה – כל זאת כדי להבטיח את הרחקתו של ראש האופוזיציה מהשלטון.

וכדי להוכיח את הטיעון הפוליטי, שאוכל כל חלקה טובה במחוזותינו, באה לראיה העובדה כי עד עתה, הפלא ופלא, לא אוישה הוועדה… קרי, לוועדה יש רק שלט. אין חברים, אין דיונים ואין מי שישבו וידסקסו את עצם הווייתה ואת עצם הנושא שלשמו היא הוקמה. משכך, היא בחזקת בועת אוויר בלבד.

ואתם יודעים מדוע? ובכן, הסיבה לאי איושה היא התשובה לשאלה שיוקדת במוחם של השרים הנ"ל: האם נתניהו ישוב לתפקידו הקודם (ואז היא תאויש חיש קל מיד ותחל בעבודתה). ומתי עשוי להיווצר תנאי זה? בעקבות הסכם עם התביעה, על פי הצעתו הידועה של אהרן ברק, לפיו יימחק סעיף השוחד ויוותרו סעיפי הפרת אמונים בלבד, שר המשפטים ושר הביטחון (והאמינו לי, הם יודעים ומכירים בחשיבות הצוללות), הלהוטים להקמת הוועדה, להוטים פחות לתפעולה השוטף אלא אם כן יהיו תוצאות ההליך המשפטי הנוכחי – הותרת נתניהו בשלטון…  והרי זה הנושא הבוער כאש בעצמותיהם של מרכיבי הקואליציה הנוכחית. זה הנושא החשוב מכל. עכשיו מסתבר שהוא גם חשוב מגורלה של ישראל בעתיד… ומה לעשות? הא בהא תליא…