ישראל בוערת שוב

כך נראים מטעי התפוח של קיבוץ צובה לאחר השריפה השבוע (צילום: סטיב שרמן)
כך נראים מטעי התפוח של קיבוץ צובה לאחר השריפה השבוע (צילום: סטיב שרמן)
הביקורת על חוסר המוכנות של הממשלה לגל ההצתות בעבר הייתה מוצדקת אז והיא יותר מוצדקת היום * מדוע? כי לא למדנו כלום...

בנובמבר 2016 בערה ישראל. אבל רק בערבו של יום חמישי 24.11.16 התברר ההיקף העצום של הדליקות. התברר גם ההיקף הגדול של ההסתרות, של ההתחמקות, וכן, גם של כיסוי ה… החל מהמגישים בערוצי התקשורת השונים שהתפתלו על מושבם באי נוחות, מזכים אותנו בניסוח האלמותי "בין אם מדובר בהצתות ובין אם מדובר בשרפות"… וכלה במדיה שהמציאה שוב את שמיכת ה'פוליטיקלי קורקט' שאינה מכסה על הכול, ככל שימשכו אותה לכיוונים שונים…

הביקורת על חוסר המוכנות של הממשלה לגל ההצתות בעבר הייתה מוצדקת אז והיא יותר מוצדקת היום. מדוע? כי לא למדנו כלום. אז מנעה שמיכת האשליות החמימה של ה'פוליטיקלי קורקט' מהממשלה ומגורמי הביטחון האחרים להיערך נכון ובמועד לתרחישים הקשים הללו (להוציא את טייסת הכיבוי שיזם בזמנו ראש הממשלה בנימין נתניהו, עובדה העומדת לזכותו ללא עוררין). לעומת זאת, בפיקוד העורף וברשויות הכיבוי סירבו לראות את המציאות נכוחה. אם הייתה הבנה כי נחוצים, באקלים שלנו, מטוסי כיבוי כבדים (סופר טנקר) וגם מטוסים המסוגלים לשאוב מים ישירות מהים תוך כדי טיסה, טכנולוגיה הקיימת כבר עשרים שנה, אזי היכן הם? מטוסים כבדים יש ליוון ויש לקרואטיה. דווקא כאן, בישראל, הנתונה בקונפליקט פנימי קשה כאשר אנחנו מושכים את שמיכת ה'פוליטיקלי קורקט' לכיוונים שונים בתקווה כי היא תכסה את הפצעים הדוויים ביחסים בין הרוב והמיעוט בישראל, בין היהודים לבני דודנו, לא מזהים נכוחה את הבעיה? משאירים אותה תלויה באוויר כשהיא מסכנת חיי אדם ורכוש?

התצאו"ת כבר כאן

כבר שנים ידוע כי שריפות רבות פוקדות את הישובים היהודיים והן פוסחות באורח פלא על היישובים הערביים. אלא שכבר אז, בנובמבר 2016, היה עוד גורם חשוב בזירה הזו וכבר התפוגגה התעלומה: צילומי אוויר (תצ"אות). אלה אישרו את ההשערות שריחפו בעשן המיתמר.

ואכן, כבר ביום שלמחרת כתיבת הידיעה דלעיל, נתפסו בידי המשטרה כ-30 חשודים, רובם בני מיעוטים ובכללם שישה קטינים, כאשר חזרו במכונית של אחד מהם מביצוע הצתה במטעים של יישוב יהודי המצוי בקרבה לעכו, סמל הדו קיום… הם נתפסו לאחר מצוד מהאוויר ומהקרקע כאשר הם בדרך לביתם הקרוב. כמה קל וכמה נוח… עד היום, חמש שנים לאחר האירוע, לא נודע על העמדתם למשפט ועל פסק הדין שנפסק להם.

כבר מזמן הייתה חייבת להידלק נורה אדומה ובוהקת. היכן? במוחותיהם של אנשי הביטחון לדרגותיהם ולתפקידיהם. היא לא נדלקה אז ולא נדלקה עכשיו, בחודשים האחרונים, גם לא לנוכח פרעות הדמים בעכו, ביפו ובלוד. עכשיו ישראל משלמת על כך מחיר כבד.

שאלה קשה נוספת: האם מידת החדירה של השב"כ לתוך החברה הערבית בישראל זהה לחדירתו העמוקה מאוד לחברה הפלסטינית? או שמא ההשפעה המשתקת (שוב) של ה'פוליטיקלי קורקט' ושל הקואליציה החדשה פעלה גם כאן? הערכתי (רק הערכה כמובן) היא שכן. על היעדרות זו של השב"כ מהמרחב הציבורי הערבי אנו משלמים עכשיו מחיר כבד ויקר. מחיר ההתפכחות המוחלטת יהיה יקר עוד יותר, הרבה יותר.