כדורגל: מניית היסוד של מבשרת

צילום: גיא פרץ
צילום: גיא פרץ
הפועל ירושלים חזרה לליגת העל * ברצוני לספר על החלק שיש ליישוב שלנו במסע שהסתיים לאחרונה

מזל טוב גדול להפועל ירושלים עם עלייתה לליגת העל בכדורגל. סיפור מרתק שתחילתו בחלום של אוהדים מאוכזבים )מהניהול הכושל של הבעלים דאז( וסיומו לפני שבועיים לעיני 6,000 צופים מאושרים.

קראתי בגיליון 1014 (6.5) את סיכומי העיתונות של הסיפור, שהחל בחודשי האביב של 2007 והגיע לשיאו כעבור 14 שנה. הרבה חגיגות הרבה תודות, אבל יש חלק חסר שקשור ישירות ביישוב שלנו ואותו ברצוני לספר.

האוהד המאוכזב מספר אחד שמו כמובן אורי שרצקי. מלבד הרעיון של הקמת קבוצת אוהדים שהיה חדשני ונועז, אורי חשב שכדאי להתאחד עם קבוצה קיימת ולהתחיל מליגה א' ולא מליגה ג'. יוסי בן גיגי ואנוכי, שניהלנו את הקבוצה המשותפת לאבו גוש ולמבשרת ציון, נפגשנו עם אורי בקפה 'ז'בוטינסקי' בירושלים. הרעיון הלהיב וסיכמנו שהקבוצה המשותפת תישען על התשתיות של הפועל אבו גוש/מבשרת ועל האוהדים הנלהבים שנוטשים את הפועל ירושלים. לנו היו שחקנים ומגרש, אורי שרצקי הביא את האוהדים ויצאנו לדרך. עו"ד גידי קורן גיבש תקנון הקמה שעיקרו היה: המועדון המשותף יחל לפעול כשיהיו מיליון שקלים בקופה. מנוי לאוהד יימכר ב-1,000 שקלים.

העניינים התפתחו בקצב מסחרר, בעיקר בעקבות הדד-ליין שקבע עורך הדין קורן כדי שניתן יהיה לפתוח את העונה בצורה מסודרת. בפגישה במשרדו בשדרות בן מימון 8 בירושלים נאסף המיליון. חצי מהאוהדים ועוד חצי ממה שהוגדר 'אנשי עסקים' שהיו למעשה שלושה: בני סיוון, ניר ברקת והפועל אבו גוש-מבשרת… בראיון ל'וואלה' הצהיר שרצקי: "זהו רגע היסטורי" וזה אכן היה.

אימון הפתיחה של הקבוצה היה ב-6 בספטמבר 2007 במגרש במבשרת עם השחקנים שלנו והאוהדים של קטמון. ב-10 באוקטובר כבר יצאנו למחנה אימון וגיבוש בקיבוץ הגושרים בצפון הארץ. ב-16 באוקטובר פתיחת עונה חגיגית ב'סינמטק ירושלים'. האולם היה מלא במאות אוהדים – כבר אז דובר גם על פרויקט חברתי שייאבק בגזענות. ב-19 באוקטובר 2007 התקיים משחק הליגה הראשון באצטדיון גבעת רם שבאוניברסיטה. היריבה הייתה הפועל נחלת יהודה. שני שערים של אורי ורנר הצעיר הניבו ניצחון בפני כאלפיים אוהדים נלהבים. שבוע אחר כך כבר היינו בעמישב (פתח תקווה) ולאחר מכן התקיימו המשחקים נגד קריית מלאכי, קריית גת וצפרירים חולון – דבר שהצביע על כך ש'קטמון' אכן יצאה לדרך.

שתי העונות הראשונות לא הניבו עלייה בליגה, אבל קבעו סטנדרטים חדשים בכדורגל הישראלי בכל הנוגע לקשר בין קבוצת כדורגל, הנהלתה ואוהדיה. האוהדים עמדו במוקד. יחד עם זאת, בעיות שנגעו לעצם הבעלות על המועדון המשותף גרמו ל'קטמון' ולאבו-גוש/מבשרת להיפרד. קטמון פנתה לליגה ג' (כשטובי השחקנים של אבו גוש/מבשרת ממשיכים בשורותיה) ומשם במסע מופלא עד ליגת העל. אבו גוש/מבשרת, קצת מוכה וחבולה, ירדה במשך הזמן לליגה ג' ומשחקת בה עד עצם היום הזה כקבוצת חובבים צנועה, יהודית-ערבית.

אין ספק שההליכה לליגה ג' הייתה מבחינת 'קטמון' מהלך אמיץ וחכם ומעין לידה מחדש. יחד עם זאת, המועדון נולד שנתיים קודם – אין מה לעשות (ראו תמונה) ואין מה להסתיר. על מגרש הדשא של מבשרת גדלו והתפתחו השחקנים שהובילו את המועדון בשנותיו הראשונות כמו: עוז צבאג, כפיר מלול, ציון זקן, חגי ממן, יניב אברהמי, עדי מרציאנו, מיקי רנדי, עלאא עווד ואלון אסרף.

למי שמכיר וזוכר את הסיפור מתחילתו, למבשרת הייתה תרומה חשובה. לא מן הראוי שהפועל ירושלים, ביום חגה הגדול, כשכולנו מאחלים לה המון הצלחה, תצניע חלק זה מעברה.