כינון הבסיס לעם ישראל

בכוחם של מעטים לחולל תודעה ושינוי. יהודים מתפללים (צילום: אילוסטרציה: stinne24, Pixabay)
בכוחם של מעטים לחולל תודעה ושינוי. יהודים מתפללים (צילום: אילוסטרציה: stinne24, Pixabay)
במחצית השנייה של ספר בראשית מתואר בפרוטרוט תהליך היווצרות עם ישראל * מה שהתרחש באותו זמן מקרין על כולנו עד היום - לטוב ולרע

יעקב מכונן את התשתית לשנים עשר השבטים, האמורים ללמוד כיצד לשקם את המין האנושי ולהשיבו אל מעגלי ההרמוניה של מצב גן העדן. המספר שנים עשר איננו שרירותי, הוא מייצג עיקרון קוסמי שתכליתו פעילות מתואמת בין המוני המרכיבים האינדיבידואליים של הבריאה. מה שמאפיין כיום את הפעילות האנושית זה מחלוקות, מריבות בלתי פוסקות ואובדן היכולת למצוא את המכנה המשותף שיביא לפעילות סבירה עלי אדמות.

בסיפורי התורה שלושה עידנים: הבריאה הספונטאנית של היקום, מ'המפץ הגדול' שאותו מתארת המילה הראשונה – בראשית – כהתנפצות האינסוף לאינספור אינדיבידואלים. התהליך הזה ממשיך באופן אבולוציוני עד שאנו מגיעים ל'יום השבת' שבו הבריאה משלימה את מטרתה. המטרה היא לחזור לאחדות הראשונית יחד עם תודעה קוסמית – תודעה חובקת כל שבה האינדיבידואל, האדם, רואה את העולם מסופו ועד סופו, יודע את מהות הקיום ויש לו את התשובות לשאלות הקיומיות הנוקבות אותן מעלים כל החכמים לאורך כל הדורות. כמובן שהאדם הרגיל, כפי שהוא כיום עלי אדמות, לא יכול להבין את הדברים האלה מכוח השכל הרגיל, כיוון שהשכל הרגיל, הארצי והחומרי, הנובע מקיום החושים, איננו מסוגל לרדת לעומק הדברים שנבעו מאינטליגנציה אינסופית, העומדת מעבר לדברים. אולם, יש באפשרותנו להגיע למצב הנעלה הזה כאשר האדם מבין ומתנסה שאנחנו כולנו מהות אחת מאוחדת, אין 'אני' ו'אתה'. באופן פרקטי, אדם השואף להצטרף לאחדות זו איננו יכול לשנוא דבר ואדם כלשהו. הוא מבין את הבערות והרשע שהיא מחוללת כשלב בלתי נמנע מאבולוציה תודעתית זו.

בפרק השני בבראשית, מתוארת הבריאה בסדר הפוך: קודם נברא אדם ולאחר מכן מופיעה שאר הבריאה, הצמחים, היצורים וכו'. האדם הוא למעשה פרינציפ קוסמי, האמור להתגשם עלי אדמות ולהגשים את המהות האלוהית עלי אדמות מכוח חיים נעלים שאין בהם שמץ של טינה או שנאה. אדם כזה יכול להקרין את אהבת הבורא עלי אדמות, דבר שאדם שקיים בנפשו אפילו גרעין זעיר ביותר של טינה איננו יכול.

השלמות עלי אדמות או מצב גן העדן הוא מצב שבו כל האינדיבידואלים פועלים יחדיו בהרמוניה מלאה תחת שרביט אדם שרמתו הרוחנית גבוהה במידה מסוימת מחברי הקבוצה. זה דומה למנצח על תזמורת מוזיקלית שיש לו הבנה מעמיקה יותר בסודות המוזיקה מאשר לכל נגן בודד. תזמורת מוזיקלית הפועלת בהרמוניה – ואין שום אפשרות ארצית לחולל את המוזיקה מבלי לפעול יחדיו בהרמוניה מוחלטת – היא הדוגמה הטובה ביותר שמצאתי אודות מצב גן העדן שאותו עלינו לשוב ולשקם עלי אדמות. זו תכלית הקיום האנושי. אנחנו רואים שהמוזיקה מבוססת על המספר שנים עשר, שיש לו חשיבות קוסמית מכרעת להשגת השלמות.

אנו רואים שאבי האומה, יעקב-ישראל, החל לכונן גוף בין שנים עשר אנשים, האמורים ללמוד את אחדות הניגודים. יש לציין, שמאברהם נבע עוד אדם, בשם ישמעאל, שגם ממנו נבעו שנים עשר שבטים, שאמורים היו לכונן את דמות המראה של 'בני ישראל' – את הפן החומרי של הבריאה, החיוני להשגת הפן הרוחני. שתי התזמורות האלה היו אמורות לנגן זו מול זו, אולם לצערנו זה לא התקיים מעולם.

מסיבה כזאת או אחרת, אנחנו ניפצנו את התזמורת האלוהית והחזרנו את העולם הזה לתוהו ובוהו הראשוני שבו חשכת תהום הבערות שבה והשתלטה על מהלכי בני האדם ומאיימת להחריב את הבריאה. התורה, שנכתבה על ידי אנשים בעלי תודעה עילאית, באה ללמד ולהדריך אותנו כיצד לשקם את מעגלי הבריאה עלי אדמות. זה העידן השלישי – המאמץ הבלתי פוסק לשקם את המין האנושי מאמץ שנמשך ללא הרף גם בימינו אלה.

זה היה התפקיד של עם ישראל אותו החל לכונן אברהם, דרך ממשיכיו יצחק ויעקב, שהחלו במלאכה הארוכה והמייגעת, רצופת הכשלים והאכזבות, בתקווה שיהיו בני אדם שיכוננו את המצפן הקוסמי עלי אדמות אל הכרת התפקיד האמתי של המין האנושי.