כך הציל אברהם את האנושות

צילום אילוסטרציה: Avi Chomotovsky, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Avi Chomotovsky, Pixabay
אברהם הגשים את תכלית הבריאה בבית הספר הקוסמי שזהו תפקידו של כדור הארץ * הוא התנדב לבוא אלינו כדי למנוע את הכחדת העולם בעקבות מעללינו

אברהם מופיע עלי אדמות בשעה קריטית למין האנושי. מערכות החיים ההרמוניות התפוררו כמעט לגמרי ובני האדם מתפקדים יחדיו רק מכוח השלטון, מפחד קיומי ומתאוות בצע. זה עולם חסר אהבה וחסר אחווה, עולם בו כולם רואים בכולם אויבים. את זה מסמל מגדל בבל שבו בני האדם מנסים לשקם את העולם מכוח שכלם המוגבל, אולם כל מה שמושג הוא חוסר אמון מוחלט המחייב כפיית מערכת חוקים אכזרית חסרת רחמים שאינה משקמת את בני האדם, אלא פוצעת את גופם ונפשותיהם באופן חסר תקנה כמעט.

הכאוס עלי אדמות הולך וגובר עד שהמין האנושי איבד כליל את ההצדקה לקיומו. אנו, בני האדם, איננו מסוגלים לתקן את העיוותים שאנו גורמים מחמת הבערות. כל מה שמתבקש מאיתנו זה לשוב ולמקד את תודעתנו בכוחות הבוראים. זה מה שמרומז בסיפור עם חטא גן העדן שבו אנו מנסים לכונן עולם מוצלח יותר, אולם מאחר ויכולותינו המחשבתיות והשכליות מוגבלות ביותר, הרי שכל ניסיון כזה נידון לכישלון.

הכוח הבורא מתבונן במעשינו כיוון שהוא נוכח כל העת ומסתכל בנו במעין שעשוע וקור רוח. הכוח הבורא, שצופה כל מהלך אפשרי שלנו מכוח הבחירה, מוכן לכל אפשרות, אולם בני האדם הפנו אליו את ערפם מחמת הבושה ורגשי האשמה במקום להפנות את מוקד התודעה אליו ולהודות בטעות. אזי כל הצרות שהתרחשו עלי אדמות היו מוקטנות או נעלמות.

תפקיד המין האנושי הוא לגשר בין עולמות החומר לרוח ובכך לזרז את מהלכי הבריאה. בני האדם, ששקעו ב'תודעת קין' – התודעה הרואה בחומר כמהות היחידה של הקיום ואת ההישגים הארציים כמטרת הבריאה – דנו את עצמם לכישלון, כיוון שזה מנוגד למטרת הקוסמוס השואף להשיג את רמת התודעה העילאית המכונה בתורה כ'א-לוהים'.

אברהם בא כדי לאזן קביעה זו. הוא השיג את רמות התודעה העילאיות וכך נוכחותו הגשימה את הרצון הא-לוהי – "נעשה אדם בדמותנו ובצלמנו". זאת אומרת, שאדם עלי אדמות הוא למעשה התגשמות של האיכויות האלוהיות. איכויות אלו הן אמת ללא פשרות, יושרה שלא מתעקמת לעולם, אורח רוח, סבלנות, רחמנות, חסד וכל שאר המידות הטובות והנעלות. אולם היו לא מעט אנשים כאלה עלי אדמות.

ייחודו של אברהם הוא שאין לו שום חובה יותר להופיע עלי אדמות. הוא הגשים את תכלית הבריאה בבית הספר הקוסמי שזהו תפקידו של כדור הארץ והוא התנדב לבוא אלינו כדי למנוע את הכחדת העולם בעקבות מעללינו. אברהם הוא חסד ענק ברמות ששום בן אנוש לא יכול לתפוס לעולם, גם אם יגיע למדרגת גדול הנביאים. עוצמתו הרוחנית גוברת על כל בני המין האנושי לו היו כולם מתפקדים בהרמוניה מושלמת – כמו תזמורת סימפונית המנגנת באופן מושלם – ולכן הוא מסוגל לאזן את כל מעשי המין האנושי. המסורת אומרת שאברהם היה 'תורה מהלכת', זאת אומרת שמטרת הבריאה הוגשמה דרכו, כפי שציינתי למעלה. אם כך, מדוע לא ניתנה התורה כבר אז לבני האדם? לכך נדרש מישהו מקרב המין האנושי שייקח על עצמו משימה זו. אברהם הניח את הבסיס לשיקום האנושות באמצעות שושלת בני האדם שנבעו ממנו. הכול היה מכוון על ידיו. אברהם ראה את העולם מסופו ועד סופו והוא זה שכיוון את מהלך ההיוולדויות של בני האדם המתאימים למשימה.

בסיפור על סדום הוא למעשה פתח שער בפני אנשי הרוע לשנות את דרכם. אברהם ראה בכל אדם ואדם את בנו ממש והוא הצטער על הרשעים כמו שכל אדם מצטער על בנו שאבד. זו התכונה העיקרית שאפיינה אותו. חובתנו, כטוענים להיות 'בני אברהם', היא להגשים את דרכו כפי שהוא הגשים בחייו. בני אברהם חיים באחווה ובשלום, מבינים כי המחלוקות והניגודים הם חלק מן המשחק הא-לוהי, כפי שכל מוזיקאי יודע את חשיבות הניגודים ביצירה מוסיקאלית.