כך נבנית תרבות במיטבה

הפייטן הרב חיים לוק (צילום: Shmulik Balmas)
הפייטן הרב חיים לוק (צילום: Shmulik Balmas)
האנשים הללו השונים כל-כך, והשירה הרב-גונית שהושמעה במהלך המופע הפכו בעיני לתצרף מופלא, שובה עין ולבב, המייצג את עם ישראל ותרבותו השירית-מוסיקלית באורח מדויק ומחמיא

הייתה זו שעה קסומה שאגדה יחדיו אנשים שונים, שאגדה שירים מן השירה הישראלית העכשוית עם פיוטים ותפילות מימי תור הזהב של יהדות ספרד ו"שירת הבקשות" של יהודי מרוקו.

הייתה זו שעה שבחלל האולם הדהדו בבלילה הרמונית שמות מעולמות שונים: נתן אלתרמן, שלמה אבן גבירול, רבי דוד בוזגלו, הרב מנחם פרומן, הרב הפייטן חיים לוק, ברי סחרוף, אלעד לוי ואחרים.

מועדון 'זאפה' בירושלים. האולם מלא עד אפס מקום. גודשים אותו יותר משלוש מאות וחמשים אנשים: דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים – תמהיל מופלא של עם ישראל במיטבו. הם באו לכאן "להסניף" תרבות.

הם באו לשמוע את צליליה השמימיים של המוסיקה המלווה את השירה היהודית של אבן גבירול ואת "שירת הבקשות" של רבי דוד בוזגלו – שירות היונקות את חיותן ממימי תהום זכים, המזינים מזה אלפי שנות את התרבות היהודית המתגבשת, הנבנית נדבך על גבי נדבך.

האנשים הללו השונים כל-כך, והשירה הרב-גונית שהושמעה במהלך המופע הפכו בעיני לתצרף מופלא, שובה עין ולבב, המייצג את עם ישראל ותרבותו השירית-מוסיקלית באורח מדויק ומחמיא.

הערב נפתח בשני קטעי מוסיקה כלית בהובלת המוסיקאי אלעד לוי ברוך הכשרונות. אחר עלה אל הבמה הרב-הפייטן חיים לוק ששר פיוטים משל רבי דוד בוזגלו הנחשב לגדול הפייטנים של החזנות המרוקאית. הרב בוזגלו נולד בזאווייא שבמרוקו. הוא כתב שירים ופיוטים בעברית ובערבית. בשנת 1965 הוא עלה לארץ ותרם רבות להחייאת תרבות הפיוט ו"שירת הבקשות".

הרב חיים לוק שהיה מתלמידיו פתח את הערב בשיר : "אלי למה עזבתני", שיר נוגה ומכמיר לב:

"אלי למה עזבתני שוכן בר

נע במדבר

ראה כי אזלת ידי ואין דן דיני …

צור לבבי עד מתי בי תתעבר

קיים דבר

אז דברת בחזון להושיעני".

הרב זמר בקולו הערב ורבים בקהל ליווהו בעדנה, ועבר אז לשיר משיריו של שלמה אבן גבירול שרבים בארץ יודעים כי זהו שם רחוב בתל-אביב אך לא הכל זוכרים כי אבן-גבירול היה משורר דגול ופילוסוף שנולד במלגה שבספרד בימי תור הזהב של יהדות ספרד וכתב שירים ופיוטים לרוב. באחד מהם שהושר בפי הרב חיים לוק פונה "האני השר" אל נפשו שלו, ומבקש ממנה להקדיש את חייה לעבודת הבורא על שהעניק לה חיים: "שחי לאל יחידה החכמה ורוצי לעבוד אותו באימה… זמירות קדמי נפשי לצורך אשר לא שם דמותך באדמה".

בהמשך הערב שבו כבש הרב את לב הבאים הגיעה שעתו הגדולה של זה שרבים מכנים אותו "נסיך הרוק הישראלי" הלוא הוא ברי סחרוף. בעלותו לשיר אמרתי לרעייתי: ראי נא כיצד נבנית תרבות, מאנשים שונים, מסגנונות שונים ומעולמות שונים, וזה קורה רק אם מתקיימים ביניהם הערכה וכבוד הדדיים. הביטי בשני אלה ברב וברוקיסט המייצגים זאת באורח מופלא.

משעלה ברי הוא פתח את דבריו במטר של מילות חן ושבח שהרעיף על ראשו של הרב חיים לוק, וזה בהומור דק קרא ואמר: "וחשוב לי שתדעו שכל מה שאמר ברי עלי הוא אמת לאמיתה". שמע את זאת הקהל וגעה בצחוקים רמים.

השניים שרו יחדיו שירים ופיוטים כשהקהל האוהד מלווה אותם בשירה, במחיאות כפיים ובמילות עידוד, ובאה אז גם שעתו של נתן אלתרמן – המשורר הנערץ עלי שנולד בוורשה הרחק מספרד וממרוקו, שהוכתר כחתן פרס ישראל לספרות – ובאה שעתה של השירה הישראלית העכשווית, ובאוזני הקהל באו מילות השיר "עוד חוזר הניגון"

"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא

והדרך עודנה נפקחת לאורך

וענן בשמיו ואילן בגשמיו

מצפים עוד לך עובר אורח".

זהו שיר שזמרים רבים בצעוהו, אך איש לא נסך בו חיות כברי סחרוף בקולו העמוק ובפרשנותו האישית. שירתו נעמה וסחפה את הקהל ששר עמו את המלים "עוד חוזר הניגון" – כמבקשים עוד ועוד.

היה זה ערב של תרבות עברית וישראלית במיטבה. היה זה עם ישראל במיטבו, תצרף מופלא של משוררים, של זמרים ופייטנים ונגנים במיטבם. ואפילו לי היה חלק בערב זה שאותו פתחתי במילות ברכה בשם "המועצה לתרבות ואמנות".

הערב כולו הוא של בית הקונפדרציה על שם חיים גורי, שאותו מנהל ביד רמה ורגישה אפי בניה.