כל מה שרציתם לדעת על התפוח

צילום: באדיבות 'מושבניק' (יח"צ)
מה שהתחיל כחטא תנ"כי, הפך לפרי הנמכר ביותר בישראל ולשחקן מרכזי בשולחן ראש השנה * איזה תפוח מתאים במיוחד לטבילה בדבש? * מדוע דווקא הפינק ליידי לא פופולארי בראש השנה? * והאם התפוח שמצטלם יפה הוא גם הכי טעים?

לצד העלייה והפיכתם לחלק מצלחת ברכות החג, התפוחים הם בין הפירות הנמכרים ביותר בישראל, אשר נחשבת לאחת היצואניות הגדולות של תפוחים בעולם. במאמר זה נעמוד על ההבדלים שבין הזנים השונים של התפוחים, מקור שמם, מרחיב על מה מתאים לבישול או אפייה, וגם – איך כדאי לבחור תפוח?

דלישס זהוב ('מוזהב'): מדובר בזן אמריקאי ובין הנפוצים ביותר בעולם. בארץ הוא גדל בעיקר באזור החולה, שם התנאים אידיאליים להבשלתו. על טעם וצבע: צבעו של הזן מתאפיין בגוונים של צהוב-זהוב, קליפתו עסיסית וטעמו מתוק יותר משל הזנים האחרים, מה שהופך אותו למתאים במיוחד לראש השנה. ניתן לבשל אותו, אך זן זה מתאים ביותר לצריכה בצורתו המיצית, מאחר והוא בעל מתיקות טבעית שלא דורשת תוספים מלאכותיים וכן בגלל שפע הנוזלים שבו.

חרמון ('סטארקינג’): מדובר בזן תפוח אדום, עסיסי ומתוק והפוטוגני ביותר לתמונת התפוח בדבש בשל צבעו האדום העמוק. על טעם ועל צבע: מומלץ לאכול טרי או לשלב בקינוחים טריים. באפייה הקליפה עלולה להפוך מרירה.

'פינק ליידי': מדובר בזן חדש יחסית בישראל ועם זאת לכזה שהפך מהר מאוד לפופולארי ולתפוח הנמכר ביותר בקרב הצרכנים הישראליים. סיפורו ההיסטורי של הזן החל באוסטרליה, שם התפוח עבר תהליכי השבחה ביתיים במטרה להמתיק את טעמו בעוד כמה רמות. דווקא בראש השנה חווה ה'פינק ליידי' ירידה מסוימת במכירות מאחר והישראלים תופסים את הזן כלא ישראלי מספיק, זן יבוא ופחות תוצרת הארץ. יחד עם זאת, הוא אחד מהתפוחים הפוטוגניים ביותר לצילום. על טעם וצבע: כשמו כן הוא, קליפתו ורודה עם מעט ירוק בהיר ברקע והוא מאופיין בטעם מתוק המלווה במעט חמיצות המתאימה לצבעו, כאשר לגוון האדום מיוחס טעם מתוק בעוד לגווני הירוק מיוחס הטעם החמצמץ. בגלל בשרניותו של התפוח, הוא מומלץ לאפייה וניתן להכין ממנו עוגות תפוחים שיקבלו טעם אפילו מתוק יותר לאחר היציאה מהתנור.

יונתן: זן אמריקאי במקורו שבארץ גדל בעיקר באזור החולה. לעומת הזנים האחרים של התפוחים, בזן זה גודל הפרי קטן יחסית. הפרי אותר לראשונה באזור ניו יורק והוא החליף מספר שמות עד שהתקבע על שמו העכשווי, שהתקבל על ידי נשיא קהילת הגננות בניו יורק על שמו של האדם שהכיר לו את התפוח, ג'ונתן הסברוק. על טעם וצבע: צבע הפרי אדום וטעמו מתוק עם קומץ חמיצות שמזכירה במעט טעם של יין. מאחר ומרקמו אוורירי ולא דחוס, פחות מומלץ לבשל אתו והוא מתאים יותר לאכילה כפי שהוא.

'גרנד סמית': מקורו של הזן באוסטרליה והוא מוכר בעיקר בשל עסיסיותו ועמידותו לאורך זמן. יצירת הזן נוצרה משילוב מקרי בין זן של תפוח תרבותי לתפוח בר והוא קרוי על שמה של האישה שגילתה אותו במקרה כשגדל בחצר ביתה, אן גרני סמית'. את שיווקו החלו רק מאה שנה לאחר גילויו. על טעם וצבע: צבע קליפתו של התפוח מתאפיין בגוון חזק של ירוק וטעמו החמצמץ דומיננטי יותר מהטעם המתוק. בגלל דחיסותו וטעמו, ניתן לשלבו במתכוני עוגות ושלא כמו זני התפוחים האחרים, לזן הזה לוקח זמן ממושך יותר להשחיר ולכן הוא אידיאלי גם כתוספת לסלט.

המאמר מוגש באדיבות רון יהודה שטרית, אתר 'מושבניק'