כשמדע ואמנות נפגשים

צילום: מיכאל עמר
צילום: מיכאל עמר
מדענים ואמנים יוצאים למסע גילויים המוביל ליצירת עבודות משותפות במוזיאון חדש במכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המוזיאון על שם פטר לאמנות ולמדעי הננו, מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל, מציג עבודות אמנות שהן חלק ממחקר מתפתח פרי שיתוף פעולה בין אמנים ומדענים. המוזיאון מציע חוויה של גילוי, סקרנות והרחבת הדעת בחלל המתפרס על פני שבעת קומותיו של המכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, עם עבודות שיוצגו בין המעבדות, בחללים ציבורים ועוד.

התערוכות המוצגות במוזיאון הן תוצאה של עבודה ארוכה ומשותפת בין אמנים עכשוויים לבין חוקרים מתחומי הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה, ההנדסה ומדעי המחשב, וחושפות את המבקרים למחקר חי ופועם המתקיים בעשרות המעבדות ולדיאלוג המתקיים בין החוקרים לאמנים.

חזונו של המוזיאון הוא לאפשר לחוקרים ולאמנים לדון יחד במחקר העוסק בעולם הננו הבלתי נראה ובהשלכות מרחיקות הלכת של מחקר זה על המציאות בעולמנו הנראה. השינוי העצום בקנה המידה טומן בחובו השלכות על עולם התרבות, האומנות והמדע.

בשבוע הבא (חמישי, 6.7), תתקיים תערוכת הפתיחה של מוזיאון ננו, תחת הכותרת 'שפות חדשות'. בתערוכה מוצגים שיתופי הפעולה בין אמנים ומדענים שהבשילו לגוף עבודות חדש. העבודות טרנסדיסיפלינריות, ומציגות את שפת התקשורת הייחודית בין אמנים לבין מדענים. התחבירים החדשים יוצגו לקהל לראשונה לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת.

שיטוט מחשבתי, דיזינס (סחרחורת המובילה לגילוי)  וסרנדיפיטי (גילוי במקרה בעת חיפוש אחר דבר מה אחר) הם רגעים שבריריים, הכרחיים ומכריעים המתרחשים בסטודיו האמן ובמעבדת המחקר. מלבדם מתרחשים מהלכים נוספים, כמו פירוק והרכבה מחדש, מהלכי ניסוי וטעייה, פענוח ופרשנות וגם הסקת מסקנות.

מוזיאון ננו מהווה פלטפורמה למהלכים משותפים מעין אלה, המתרחשים בין אמנים לבין מדענים. שיתופי הפעולה מתרחשים לאורך זמן ומשתנים בהיקפם ובעומקם. חלקם של שיתופי הפעולה אינם ממשיכים ולאחר מפגשים קצרים שבים מדען למעבדתו ואמן אל הסטודיו שלו, וחלקם מתגבשים לידי עבודת אמנות אשר זזה ומשתנה בהתאם למחקר המדעי.

התערוכה הפותחת את מוזיאון ננו תציג את עבודתם המשותפת של הצמדים אמן/ מדען: האמן מחמוד קייס שמקשר בין עץ ומוטיב הערבסק למבנה מרחבי של ננו צינוריות פחמן שחוקרת פרופ' עדי סולומון במעבדתה; עבודה של אמן הסאונד אלעד שניידרמן ופרופ' מוטי פרידמן שמנעו סנכרון בין 16 נגני כינור וגילו דרך כך תגלית מדעית חדשה שקשורה לכאוס אנושי; עבודה של ורדי בוברוב שקשרה 150 אלף גומיות זו לזו בעקבות מחקר על צמיחת נוירונים פגומים, אותם חוקרת פרופ' אורית שפי; האמנית קרוליין מקסוול שציירה באמצעות מי מלח מים המלח ומי מלח מימת המלח מיוטה שבארצות הברית, חומרים שהתגבשו והשתנו בתהליכים ננומטריים לאורך מספר שנים והיוו נקודת מוצא למחקר מדעי חדש של ד"ר גילי תאגורי כהן, שחוקרת מבנה גבישי של חומרים באמצעות רנטגן; אילי לוי בראה עולם לטיפת מים שנעה במסלול שכולו ממשטחים הידרופובים (דוחי מים) שמיוצרים במעבדה של פרופ' שלמה מרגל, שהוא אלגוריה למסלולים בחוויה האנושית ולעולמות הנפש החבוטים; החשיפה אל מחקר, זיהוי מחלות על ידי הקרנות אור ושימוש בננו חלקיקי זהב, המתקיים במעבדתו של פרופ' דרור פיקסלר, הובילו את האמנית אלה גולדמן ליצירת מיצב מרשים שמטעין את הצופה בחוויות חדשות, בהתאם לתנועה ולסיבוביות.

טל יזרעאל, אוצרת התערוכה: "יצאנו למסע אל עולמות רחוקים קונספטואלית וטכנית, ועם זאת קרובים מאוד אל עצם הווייתנו. זהו אשנב לארץ הפלאות של הבלתי נראה לעין. בננו-מדע, כמו באומנות, החקר אל תוך החומר ואל תוך המהות מוביל לגילוי תופעות חדשות ועולמות חדשים".

המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן (BINA) נוסד ב-2007 והוא קהילה מדעית שוקקת וגדלה. ב-BINA המצאת הרעיונות, המושגים, החומרים, התהליכים והטכנולוגיות החדשות מיושמות בחדשנות של פיתוחי גישות, טכנולוגיות ויישומיות חדשים. במכון 71 מעבדות מהמתקדמות בעולם וכן מערך שרות מדעי חדשני ביותר הזמין לכלל הקהילה המדעית. פרסומים מדעיים למכביר, פטנטים וחברות סטארטפ שהוקמו על בסיס פריצות דרך מדעיות, הופכים את BINA למבוקש ביותר כשותף למחקר ופיתוח. בנוסף לשיתופי הפעולה האקדמיים עם מוסדות מחקר מהיוקרתיים בעולם, BINA שותף עם כמה מהחברות הרב-לאומיות המובילות.

מידע נוסף באתר המוזיאון, nanomuseum.org.il.