הלב של כל אחד ואחד מאתנו נחמץ בשל מותם של 45 חללי האסון הנוראי בהר מירון. על עשרות היתומים והמשפחות השכולות – ביום שהיה אמור להיות יום של הילולה ושמחה – כואב עד מאוד. כולנו אבלים ומשתתפים בצער המשפחות. האסון הזה הוא אסון מיותר שלצערי היה אפשר וצריך למנוע אותו בהתנהלות נכונה. אין ברירה אלא לנסות ולהבין מה קרה ולמה, וכיצד להבטיח שאסון כזה לא יחזור.
מיד כאשר התבררו ממדי האסון, לקח על עצמו מפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב שמעון לביא, אחריות ואמר כי כוחות המשטרה והוא בראשם אחראים לטוב ולרע לכל מה שקרה והוא נכון לכל בדיקה. צעד אמיץ נדרש ודוגמה ומופת לכל מפקד. אני מסיר בפניו את הכובע. שלא במפתיע, לא שמענו אף אחד אחר שלקח על עצמו אחריות. נוח היה לכולם להסתתר מאחורי גבו של הקצין המיוחד הזה.
השאלה שאנחנו חייבים לשאול את עצמנו היא: האם באמת ניצב לביא הוא האחראי למה שקרה? השאלה מתבקשת בשל היותו האיש האחראי בשטח שריכז בידיו את כל הנתונים למבצע ההילולה.
כל אדם שעיניו בראשו מבין כי המחדל התחיל הרבה לפני ההילולה. כוחות המשטרה מצאו עצמם במצב בלתי אפשרי שלא באשמתם. אם היו תקלות מבצעיות בעת האירוע ראשיתם הרבה לפני כן. אסביר:
כולנו שמענו בכל רשתות החדשות כיצד האחראים האמתיים לאירוע יוצאים בהצהרות, בזה אחר זה, באשר לשחרור האירוע מכל מגבלה שהיא. כדאי לזכור: אנו עוסקים בסכנה שבהתקהלות, כגון זו המתקיימת מידי שנה בהר מירון, המקבצת יחדיו למעלה ממאה אלף חוגגים, כאשר ברקע עדיין קיימת הסכנה של מגפת הקורונה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה בכך שאישר לקיים את האירוע בלי שום מגבלה לגבי מספר המשתתפים. כולנו שמענו באוזנינו את השר אריה דרעי מתגאה בכך שהצליח לשכנע את הממשלה לקיים אירוע לא מוגבל במספר משתתפים. שמענו את שרת התחבורה מירי רגב שאמרה בגאווה כי העמידה כמות ענקית של אוטובוסים ורכבות לטובת המבקשים להשתתף בהילולה, ואת השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שהתגאה בהכנות שבפיקוחו.
הממשלה התעלמה לחלוטין ואף התעלמה מאזהרותיו של מבקר המדינה שהתריע על הסכנות הקיימות בשטחי ההר כאשר בכל שנה מתקיים בו אירוע בסדר גודל כזה בשטח מוגבל.
למרות ניסיון השנים הקודמות, לא קבעו רשויות המדינה, כפי שנדרש בכל אירוע המוני, מנהל ומפיק שיהיה אחראי עם צוות מתאים לכל ארגון ההילולה והסדרי הבטיחות הנדרשים, להיות ערים ולהתחשב בעובדה שעשרות אלפי החוגגים מגיעים להילולה טיפין טיפין, אבל בסופו של האירוע הם עושים דרכם החוצה במסות אדירות ביחד כפי שראינו במציאות.
ברצונם לרצות את הציבור החרדי, כל הפוליטיקאים התעלמו לחלוטין גם מאזהרות אנשי המקצוע במשרד הבריאות לסכנה הנוספת: מחלת הקורונה עדיין לא פגה ובאירוע נוטלים חלק נכבד ילדים ונערים לא מחוסנים. לא מן הנמנע שגם על פן זה יצטרכו לתת את הדין בקרוב – על התפשטות וריאנטים חדשים שכבר עתה חוששים מהתפשטותם. נדגיש, כי ברור לכל אדם שבהר התאספו אלפי ילדים לא מחוסנים ובמקביל לא נעשה שום סינון של 'תו ירוק' למבוגרים.
הציבור מצפה כי את האחריות לאירוע לא ייקח על עצמו רק קצין ישר הגון ואמיץ, אלא גם ראש הממשלה ושריו, שהחליטו לרצות את החרדים מבלי שאף אחד מהם יתריע בזמן על הסכנה. לצערי הרב, קשה לי להאמין שהחקירה שתיפתח – מכל סוג שהוא – תכלול תחת כנפיה גם את הדרג המדיני.
מעבר לאחריות המיניסטריאלית, צריכים גם הרבנים, המעודדים את הציבור שלהם להשתתף באירוע זה או אחר לעשות לעצמם חשבון נפש, זאת בשל עידוד אנשיהם לעלות בהמוניהם לקברו של רבי שמעון בר יוחאי ז"ל גם בתקופה שהיה אולי טוב יותר לצמצם ולדאוג קודם כל לבריאות קהילתם ולביטחונם.
לקיחת אחריות מצד הממשלה ולימוד הלקחים ימנעו, אולי, את האסון הבא.
