לא אזכיר שמות

אווירת טרור. שוטרים במזרח ירושלים צילום: דוברות המשטרה
אווירת טרור. שוטרים במזרח ירושלים צילום: דוברות המשטרה
תחושות אישיות וזיכרונות בעקבות הפיגועים האחרונים ברחבי הארץ * מה השיגו המחבלים? * מה מנסים להשיג הפוליטיקאים?

אני מכיר את התמונות מקרוב. שמעתי את הפיצוצים קרובים מאוד אליי. ראיתי לאחר מספר שניות את ההרוגים והפצועים. לא היה צורך להתקשר למקום עבודתי במערכת 'מעריב' ברחוב הלל בירושלים. הכתבים והצלמים שמעו זאת בדיוק כמוני. הפיצוץ ברחוב בן יהודה הירושלמי היה עבורי פרידה מתפקידי כמנהל מערכת העיתון שם. באותו בוקר, בשנת 2001, נעשו ההכנות האחרונות.

מלאכת סיקור האירוע הנורא, אשר אליו סירבנו להתרגל – כי לעולם לא ניתן להתרגל לרוע, לשנאה, לכאב, לאובדן החיים – נעשתה על ידי כתבים אחרים, צעירים ממני. רצתי לפינת הרחוב וחסמתי את תנועת הרכב למקום האירוע. שכחתי לרגעים מספר מתפקידי כעיתונאי. מניסיון רב של סיקור פיגועי טרור, למדתי שהדבר הכי חשוב הוא לאפשר לכוחות רפואיים להגיע למקום האירוע במהירות האפשרית. טיפול מהיר עשוי להציל חיי אדם ואין בעולם דבר חשוב ממנו.

גם בשבוע שעבר עשיתי דרכי למרכז עיר הבירה. רחבת כיכר ציון נראתה כמו הכנה לקראת מלחמה שתיפתח בעוד מספר דקות: כלי רכב משטרתיים, מוקפים בשוטרי מג"ב רבים, אוחזים בידיהם כלי נשק ובודקים בעיין פקוחה כמעט כל עובר אורח. ברחבה הגדולה של עיריית ירושלים עמדו רכבי הצלה לא מעטים של מגן דוד אדום ושל ארגונים נוספים. ליד אחד מהם נראה מדריך צעיר שמדגים בפני נערים מתנדבים על גופה של בובה כיצד לבצע הנשמה ומה חשוב לבצע בשלבים הראשונים בעת טיפול בפצוע.

התכוונתי לעשות את דרכי, כפי שאני עושה כמעט מידי שבוע, לשוק מחנה יהודה. במכשיר השמיעה שלי נשמע צלצול הטלפון וממנו ההוראה המידית: "אתה לא הולך היום לשוק. תחזור הביתה עם סיום טיפול השיניים". הפקודה הייתה נחרצת. הבטחתי למלא אחר הבקשה. בשעות הערב ראיתי בחדשות את רחובות העיר והשוק כמעט ריקים מאדם, את בעלי העסקים בשוק ואת הפגיעה בפרנסה שנשמעה בקולם: המחבלים השיגו, בשלב זה, את מטרתם – זרעו פחד ברחובותינו.

השיגו את המטרה גם חלק מהפוליטיקאים שלנו. כולנו ראינו כיצד הם מטיחים האשמות כבדות בבעלי תפקידים ממלכתיים. לא אזכיר את שמותיהם של אותם פוליטיקאים שיודעים לנצל כל אירוע כואב – גדול כקטן – למטרות שלהם. לראותם זועקים, בפנים זועמות, נגד "שר המשטרה האפס," כהגדרתם. כן, אותו שר שחירף נפשו פעמים אין ספור כמפקד סיירת מטכ"ל כדי שאנחנו נוסיף לחיות בארץ הזאת. לכן, לא אעניק לאותם פוליטיקאים את הפרס – פרסום שמם.

מעניין לדעת מתי ילמדו הפוליטיקאים הללו וחלק לא מבוטל בחלקי העם – מימין ומהשמאל הקיצוני – כי פעולתם הצעקנית ודברי ההסתה שהם חוזרים ומשמיעים בכל שעות היום והלילה ובכל כלי תקשורת הפותח בפניהם את שעריו ודפיו, משרתים בראש וראשונה את המחבלים שרוצים בהשמדת המדינה, טרוריסטים ששואפים ליצור פחד ברחובותינו ותוך כדי כך לרצוח מספר גדול ככל שניתן של אזרחי המדינה.

פגיעתם של הפוליטיקאים הקיצונים – מימין ומשמאל – במדינת ישראל, היא קשה ביותר, מסייעת ביצירת אווירה עוינת ומגבירה ריב ומדון בתוכנו. טוב תעשה התקשורת אם תתעלם מנוכחותם ולא תכוון את המצלמה לפניהם הזועמות ומלאות השנאה.