בני זוג תושבי הדרום נקלעו למאבק גירושין מכוער, המתנהל במקביל בבית המשפט למשפחה ובבית הדין הרבני. האישה, שיזמה את הגירושין, פנתה בבקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש למשפחה, ולאחר תום הגישור, הגישה בקשות לקביעת משמורת ומזונות. מייד לאחר מכן, הגיש הגבר, באמצעות עו"ד עינבר לב, בקשה לגט ולחלוקת רכוש לביה"ד הרבני.
המאבק בין בני הזוג התפתח סביב סוגיה מעניינת – ממתי בדיוק מחשבים את המועד שבו הסתיים השיתוף הכלכלי בין בני זוג. סוגיה זו חשובה על מנת לקבוע על פני איזו תקופה בדיוק חלקו בני הזוג את רכושם המשותף, וכן את חובותיהם וממתי בדיוק הפך כל אחד מהם לאדם עצמאי כלכלית. קביעת נקודת זמן זו עלולה להיות קריטית ביותר, בדיוק כמו במקרה של בני הזוג, מפני שהיא משליכה בצורה משמעותית על חלוקת הרכוש והחובות בין השניים.
באי כוחה של האישה טענו כי המועד שעד אליו יש לחשב את השיתוף הוא מועד שבו הגישה האישה את בקשתה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה. עו"ד עינבר לב התנגדה לקביעה זו, וטענה כי על פי ההלכות הפסוקות, 'מועד הקרע' בין בני הזוג, כלומר היום שבו הם חדלו בפועל לחיות כזוג – הוא היום הקובע לצורך חלוקת רכוש. לדברי עו"ד עינבר לב, האישה גירשה את בעלה מביתם המשותף שלושה חודשים לפני שפנתה לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך, ועל כן יש לחשב את השותפות ברכוש של השניים עד למועד הגירוש מהבית ולא אחריו.
לדבריה, שלושה חודשים הם אמנם תקופה קצרה ביותר, אך חרף כך, ומתוך כוונה לנצל את משאבי בעלה, נכנסה האישה במכוון לחובות כבדים. בין השאר, טוענת עו"ד עינבר לב, האישה רכשה לעצמה ציוד אלקטרוני יקר, יצאה לחופושות, ונטלה הלוואות. "היות ואין שום צידוק שהבעל יממן את השתוללותה הכלכלית של אשתו בנפרד" טוענת עו"ד עינבר לב, "והיות והחוק וההלכות הפסוקות עומדים לצד הבעל – הופך תאריך סיום השיתוף לחשוב ביותר". וכך הוגשה הבקשה, מטעם הבעל, לביה"ד הרבני, על מנת שזה יקבע מהו המועד הקובע לפירוק השיתוף הכלכלי ביניהם.
לאחר ששמע את עמדותיהם המנומקות של שני הצדדים, הוציא ביה"ד הרבני פסק דין תקדימי, ולפיו הצדק עם הבעל, והמועד האחרון שבו חלקו בני הזוג שותפות כלכלית הוא היום שבו הבעל יצא מהבית המשותף, ולא מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אותה הגישה האישה. ביה"ד גם קבע, כי על פי מועד זה יחולק הרכוש בין השניים. לדברי עו"ד לב, בתי המשפט למשפחה בישראל אמנם נוטים לפסוק כי מועד ההפרדה הרכושית הוא התאריך בו מוגשת לראשונה בקשה ליישוב סכסוך, אך לעיתים אין בהגשת הבקשה לבדה להעיד על מועד קרע וניתן בהכרח לקבוע זאת אף לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או לסירוגין, אף אחריה והכל בהתאם לנסיבות והתנהגות הצדדים בפועל.
פסק הדין מותר בפרסום, תוך טשטוש זהות הצדדים.
עו"ד עינבר לב עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS. http://www.dineymishpaha.co.il
