לא רואים בעיניים

אילוסטרציה: pixabay
אילוסטרציה: pixabay
נגיף ההרפס פגע בעינו של תושב המרכז, אך בקופת החולים סירבו שוב ושוב להפנותו למיון. פרקליטו: האיחור באבחון והטיפול השגוי הפכו את התובע לשבר כלי

פעמיים, בהפרש של שלושה ימים, הגיע תושב המרכז (37) לקופת חולים, כשהוא מלין על כאבי ראש ומצח עזים וכן על פריחה, נפיחות וכאב בעין שמאל. פעמיים הוא ביקש מרופאת המשפחה הפניה למיון, פעמיים הוא נענה בסירוב, ונשלח לביתו עם טיפול אנטיביוטי. 

עתה, באמצעות עוה"ד רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא, הוא תובע פיצויים של מיליונים בטענה לרשלנות רפואית שהפכה אותו לשבר כלי.

על פי התביעה, רק משחזר הגבר בפעם השלישית לרופאה בקופת החולים, וכשכאביו כבר היו בלתי נסבלים, נאותה הרופאה, לאחר בדיקה שטחית, לתת לו הפניה למיון. במיון בבית החולים, כך נטען, אובחן אצל הגבר זיהום מסוג הרפס זוסטר בעין שמאל שגרם לדלקת קרום המוח ועצב הראייה. הוא אושפז במחלקה הנוירולוגית, שם טופל ב'זובירקס' בעירוי. 

עוה"ד שפירא וגולד טוענים בתביעה, כי במספר בדיקות אותן ביצע רופא העיניים במסגרת האשפוז, אובחנה אצל הגבר ירידה בחדות הראייה, ולפיכך הוחלט גם על טיפול בסטרואידים בנוסף ל'זובירקס'. 

על פי התביעה, לאחר כשבועיים אשפוז, שוחרר הגבר מבית החולים עם הנחיה להמשיך את הטיפול בסטרואידים. לאחר ששוחרר, שב הגבר מספר פעמים לבית החולים, כשבכל פעם הוא מלין על כאבים עזים, ואובחנה אצלו נוירופתיה (מחלת עצבים) על רקע ההרפס, ולא התלקחות של הרפס זוסטר בעין שמאל כפי שהייתה בפועל. בנסיבות אלו, בכל פעם שוחרר הגבר לביתו ללא טיפול מתאים.

לטענת עוה"ד שפירא וגולד, בשל האיחור באבחון ההרפס זוסטר והעיכוב במתן הטיפול המתאים לאחר מכן, ראייתו של הגבר בעין שמאל הלכה והתדרדרה, וכתוצאה מכך, הוא החל לסבול מהפרעת הסתגלות המלווה בדיכאון וחרדה. "הלכה למעשה, נותר התובע עם נזקים קשים ובלתי הפיכים, להם השפעה על כל מישורי חייו", טוענים עונ"ד שפירא וגולד בתביעה.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' יצחק בן סירה, מומחה למחלות עיניים, שקבע, כי ההתנהלות של הצוותים הרפואיים, הן בקופת חולים והן בבית החולים הייתה רשלנית ביותר, חרגה מהתנהלות סבירה, ולמעשה גרמה באופן ישיר לנזקיו הקשים של התובע.

לדברי פרופ' בן סירה, בשתי הפעמים הראשונות שבהן ביקר הגבר בקופת חולים, עמדו בפני הרופאה כל הסימנים הקליניים הברורים להרפס זוסטר, והייתה מוטלת עליה החובה להתייחס ברצינות לתלונותיו ולהפנותו בדחיפות למחלקת עיניים. 

"ההתייחסות השגרתית של הרופאה לתלונותיו הביאה לדחייה קריטית בהעמדת האבחנה הנכונה והתחלת הטיפול הרבה מעבר ל-72 השעות, שהן כקריטיות להצלחת הטיפול…" קובע פרופ' בן סירה. לדבריו, התובע קיבל טיפול רק בחלוף כ-100 שעות מהמועד הראשון, בו הציג סימפטומים של הרפס זוסטר. "פרק זמן זה אינו סביר, והוא אשר גרם בסבירות גבוהה לפגיעה בראייתו בעין שמאל" דברי המומחה.

גם על ההתנהלות של הצוות הרפואי בבית החולים מתח פרופ' בן סירה ביקורת. לדבריו, כשבוע אחרי השחרור, כאשר הגבר שב למיון עקב כאבים עזים, הרופאים טעו באבחון ושחררו אותו עם טיפול נגד כאבים בלבד. לקביעת המומחה, אם בהתקף הראשון רופאי בית החולים טיפלו בתובע כמתחייב, הרי שבהתקפים החוזרים, הטיפול לא עמד בסטנדרט הרפואי המקובל ותרם לפגיעה בראייה בעין שמאל. 

פרופ' בן סירה העריך את נכויות התובע כתוצאה מהאירועים ב-20 אחוז לצמיתות בגין הפגיעה בחדות הראייה, 20 אחוז לצמיתות בגין כאבי הראש העזים ו-20 אחוז לצמיתות בגין הפגיעה הנוירולוגית. עוד קבע המומחה, כי אם תתפתח אצל התובע מחלת כאב עצבי כרוני, שתפריע לפעילותו, יתווספו לו אחוזי נכות. 

אל התביעה צורפה חוות דעת נוספת, של ד"ר רבקה כהן, מומחית בפסיכיאטריה, אשר העריכה את נכותו הנפשית הצמיתה של התובע בשיעור של 10 אחוז בגין הפרעת הסתגלות המלווה בדיכאון וחרדה. 

"טרם האירועים נשוא התביעה היה התובע בחור בריא, נמרץ ומלא שמחת חיים. כתוצאה מהאירועים ובשל רשלנות הנתבעות או מי מטעמן, התובע התמוטט נפשית, נכנס לדיכאון והפך לשבר כלי", טוענים עוה"ד שפירא וגולד.

התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, נגד קופת החולים ונגד בית החולים (המדינה), הועמדה על הסכום המקסימלי הנתון לסמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים), והוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב.

עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.