לדבר מהלב

צילום אילוסטרציה: rawpixel.com, freepik
צילום אילוסטרציה: rawpixel.com, freepik
לדבר מהלב על חולשות ועל קשיים * מפגש מרגש עמוק ומפתיע באמצע החיים שגורם לך לאהוב את החברים שלך עוד יותר

מנהג נפלא יש לחברי הילדות שלי. אחת למספר חודשים נוהגים אנחנו להיפגש, להעלות זיכרונות ולהתפנק בארוחה טובה. לא צריך סיבה מיוחדת, פשוט ליהנות יחד.

המארח התורן מתגורר בהרצליה באחת השכונות המטופחות בארצנו, כך שיש לי זמן נסיעה של שעה פחות או יותר לפני המפגש המיוחל. ברדיו מתנגנים שירי אהבה של אריק איינשטיין. בהחלט מתאים לקצב המחשבות שלי. בכל זאת, חברות של יותר מארבעים שנים.

זו מתנה נפלא לדעת כי לאורך כל השנים המורכבות שכולנו עברנו, ידענו להישאר תמיד יחד, מספיק רק שאנו מביטים אחד בשנייה ומיד פורץ צחוק מתגלגל.

ה-WAZE מפסיק את שירו של אריק איינשטין ומודיע "התכונן להגעה ליעד". הפעם אין צורך להתכונן, הפעם יש רצון רק לקפוץ מהרכב ולראות את חברי הילדות שלי.

המארח הערב שירת בצנחנים, הקים עסק מצליח בתחום הנדל״ן וחי בבית מפנק. יחד עם זאת, תמיד שמר על צניעות. הדלת נפתחת ואת החום האנושי אפשר להרגיש מיד מכל הנוכחים. השולחן ערוך עם מטעמים, פרחים באגרטל. הכול מזמין כל כך.

סביב השולחן יושבים נשים וגברים שעברו דבר או שניים בחיים, אנשי עסקים בתחום הנדל״ן, שני עורכי דין, אשת עסקים בעלת רשת בתי קפה, בעל תחנות דלק, מגשרת בתחום הייעוץ הזוגי, איש כוחות הביטחון. חלקנו נשואים, יש כאלה שהתגרשו והתחתנו שוב, יש כאלה שלא התחתנו מעולם, יש כאלה שבחרו להתגרש ולא להתחתן שוב ויש כאלה שנשארו נשואים. בכל סטטוס משפחתי אפשרי יש לנו נציגה או נציג.

המארח שלנו הפתיע עם בקבוק יין, אחד הטובים שלגמתי בחיי. האווירה והאנרגיה הנפלאה הובילו את השיחה הערב למחוזות שאיש מאתנו לא ציפה. לפתע, החל אחד הנוכחים לספר על החולשה שחווה לאחרונה. הסכר נפרץ ללא התראה. כל יושבי השולחן המתינו בשקט לרגע שלהם בשיחה. כל אחד סיפר על חוויות וחולשות שלו במהלך החיים בלי חשש ובלי פחד איך זה יישמע.

היה שם הכול. אחת הוטרדה מינית בילדותה ושיתפה בעניין זה את כולם. חבר אחר שיתף במגבלות רפואיות מורכבות שמהן הוא סובל. אחר שיתף במחלת אחת מבנותיו. אחרת סיפרה על שברון לב שהיה לה, יושבי השולחן לא דיברו על הישגים, כסף, נדל״ן ולא מי הצליח יותר בחיים. נהפוך הוא, דיברו מהלב על החולשות ועל הקשיים שלהם בחיים, על מה הם לא מצליחים להתגבר עד עצם היום הזה. כולם הבינו הערב הזה שאפשר לספר ולדבר ואיש לא ישפוט אותנו. החברים והחברות ימשיכו לאהוב אחת את השני. במהלך הערב היו חיבוקים, דמעות והכלה ענקית בחדר לכל סיפור שסופר.

שעתיים תמימות נמשכה שיחה עמוקה, כנה, רגישה ועוצמתית מאין כמותה, עד הרגע שקמנו מהשולחן ולבשנו את מעילי החורף בדרכנו לדלת היציאה. שוב באותו ערב מיוחד, גם כאן קרה דבר נפלא ומוזר, כאילו הנשמה של כולנו סירבה ללכת להיפרד. חזרנו מדלת היציאה, הורדנו את מעילי החורף והתיישבנו סביב השולחן, כמו ילדים שמסרבים לצאת מחנות ממתקים. נדרשה עוד שעה שלמה עד שהצלחנו להיפרד ולהודות למארח שלנו על אירוח מושקע וטעים. נפרדנו לשלום. כל אחת ואחד נכנס לרכב שלו בדרכו לביתו.

כבר בדרך כתבו החברים הודעות בקבוצה שלנו כמה היה הערב הזה עמוק עבורם. לי לקח קצת יותר זמן להירגע ולהבין מה עברנו בשיחה. בערב שבת מצאתי את עצמי מודה לחבר יקר שהיה סביב השולחן שמצא לנכון לחזק אותי בחיבוק ללא מילים לאחר שבחרתי לשתף בסיפור שלי.

לדבר מהלב על החולשות שלנו זו עוצמה, אבל יותר מכל זה לקבל את החברים שלך עם החולשות שלהם ולאהוב אותם אף יותר.