להביט לעתיד ולא להיתקע בעבר

הקורבן התורן של עולם ללא תיקון. קייב בירת אוקראינה (צילום: Leonhard Niederwimmer, Pixabay)
הקורבן התורן של עולם ללא תיקון. קייב בירת אוקראינה (צילום: Leonhard Niederwimmer, Pixabay)
המתח בין רוסיה לאוקראינה נותן לנו הזדמנות להסתכל מהצד על משחק הכוחות וללמוד כמה מלאכה עוד יש לפנינו ואיזה תהליך תיקון מורכב עוד נצטרך לעבור, כל מדינה ומדינה בפני עצמה, עד שנוכל להתקשר יחד יפה ונכון

ביום רביעי שעבר הייתה אמורה רוסיה לפלוש לאוקראינה ולהתחיל רשמית את המלחמה המתוקשרת בעולם. המועד חלף לו, אבל האיום והמתיחות עדיין באוויר. מלחמת התודעה עלתה שלב וכל מדינה פועלת בדרכה לאיים או להרתיע, לשדר סימני מלחמה או להפגין היערכות שקטה.

לו הייתה לי האפשרות להיפגש בחדר אחד עם שני הצדדים, הייתי משכנע אותם לחתום על הסכם של שביתת נשק לשנים הקרובות שבמהלכן לא ינסה אף מחנה לכפות את עצמו על האחר בשום היבט – לא אידיאולוגי, לא חינוכי ולא תרבותי, אלא כל אחד מתקיים במנהגיו, בדעותיו ובשגרת חייו בדומה לאיחוד האירופי.

התקווה שלי היא שבמשך השנים הללו יתפתחו המדינות בשקט וברוגע, יקום דור שלא ידע מלחמה, דור שיתעייף מהאיבה שמשסעת בין הפלגים והוא יקבע את הקשר החדש בין המדינות.

מעל למשחק הסבוך של החשבונות הצבאיים והפוליטיים, מרחף לו כיעד קבוע ובלתי משתנה חזון הנביאים והמקובלים לאורך השנים: שלמות אנושית על הכוכב האחד שבו אנחנו גרים. בעיני רוחם ראו חכמי הקבלה כיצד לעתיד לבוא יתקרבו כל העמים זה לזה ויתחברו בלב ונפש עד שתושג אהבת עולם, שלום בין כולם.

מי שמסתכל מנקודת על זו שפורשת חכמת הקבלה לא לוקח צד, לא מרשיע וגם לא מצדיק. מנקודת מבט זו אפשר בקלות לראות שהצדק נעדר מהמשחק הפוליטי-מדיני הזה מפני שלכל אחד יש אינטרס עצמי. אף אחד לא רואה לפניו את טובת הכלל והרי שם הצדק נמצא: איפה שטוב לכולם, במקום שמקרב עם לעם.

המתח בין רוסיה לאוקראינה נותן לנו הזדמנות להסתכל מהצד על משחק הכוחות וללמוד כמה מלאכה עוד יש לפנינו ואיזה תהליך תיקון מורכב עוד נצטרך לעבור, כל מדינה ומדינה בפני עצמה, עד שנוכל להתקשר יחד יפה ונכון.

המקובלים מלמדים שהמלחמה האמיתית צריכה להיות על תיקון היצר האנוכי הזה שמשסה אותנו זה בזה ולקחת עליו שליטה מלאה כדי שלא יפריע לנו להתקשר בידידות זה עם זה. מובן שעד שלא נעשה כך, יעברו על העולם שיירות על שיירות של צרות בלתי נגמרות. אם לא נחשוב על תיקון עולם ואם לא נפרסם וניישם בינינו את חוק החיים "על כל פשעים תכסה אהבה", לא יקרה שום שינוי לטובה.

אל דאגה, האנושות לא יתומה ואנחנו לא לבד במערכה. הכוח העליון, הטבע שדורש מאיתנו לחיות יחד באהבת הזולת כדי שנשיג את כוח האהבה שלו ברשת הקשר ההדדית בינינו, מלווה אותנו ותומך.

הטבע מקרב אותנו להבנה שאי אפשר לפתור את הבעיות בינינו על ידי מלחמה. הנה, על פני ההתפרצות בגבול רוסיה-אוקראינה יכולים אנחנו להבחין ששגרת המלחמות בעולם כבר מורידה לאט מהילוכה. אפילו בנשק הגרעיני שטרחנו עליו כל כך לא נוכל להשתמש. ומה נעשה ברגע האמת, נחזור לאחור? שוב ניקח מקלות ואבנים ונתנפל אחד על השני?

האגו האנושי, האנוכיות המובנית ויצר הרע שבנו לא ייפסקו מן העולם. בתוכנו נמשיך לרצות לנצל את הזולת, אבל ככל שהמציאות תוכיח לנו שמלחמות לא מביאות לנו תועלת, נתחיל לעבור תהליך שינוי פנימי, מהפך במחשבה ובתפיסת המציאות שעלינו להגיע לשלב התמודדות אחר: לא להתמודד נגד המדינות השכנות, אלא נגד עצמנו ונגד הטבע האגואיסטי שלנו.

כשנתעלה מעליו ומעל הסכסוכים שמפרידים, אז אפשר יהיה להתחיל לדבר על שלום, על התקרבות לבבית תחילה ומתוכה גם נתקרב לאחדות בין מדינות.