להסיר את המגבלות

צילום אילוסטרציה: brenkee, pixabay
צילום אילוסטרציה: brenkee, pixabay
היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, שצוין החודש ברחבי העולם, הוא הזדמנות להתבונן ברובד עמוק יותר של תחושת מוגבלות המתפשטת במין האנושי וחודרת לכל תחומי החיים * האם ניתן לחיות ללא גבולות?

מיום ליום מתחילה האנושות להרגיש מוגבלת וחסרת יכולת לנוע בחופשיות. תחושת המוגבלות נובעת מהתלות שלנו זה בזה. תארו לעצמכם אנשים שרגליהם נקשרו וכל אחד רוצה ללכת לכיוון אחר, כמה תסכול ואיזו תחושת מוגבלות מתפתחת בהם. כך נקשרנו כולנו זה בזה במהלך התקופות ובפרט בשנים האחרונות. מצד אחד, לא יחיד ולא אומה מסוגלים לספק לעצמם את צרכי החיים. מצד שני לכל יחיד ולכל אומה בחברה המודרנית יש מטרה ברורה – להתמלא ככל האפשר ולהצליח יותר מכולם.

הפער בין הקשר המתהדק בינינו לבין הדחייה וחוסר הרצון להיות תלויים זה בזה, גורם לתחושת מוגבלות מעיקה וגוברת, עד כדי כך שאנשים ועמים מתחילים לשנוא זה את זה בלהט. הדבר גורר תחושה בלתי נסבלת באופן כזה שכולם מוכנים להרוג זה אז זה – אם לא בידיים, אז מקללים את האחרים בלב.

הסיבה לכך היא שנדמה לנו שהאנושות מחולקת למיליארדי אנשים ולמאות עמים. אך לא כך הדבר. האנושות היא גוף אחד, מנגנון אחד, מערכת אחת ואין לך חלק שלא תלוי בשאר החלקים. הבעיה היא לא הרגשת התלות ההדדית אלא תחושת הדחייה והשנאה שגורמת לתלות להרגיש כמגבלה איומה. עובדה היא שבגוף הביולוגי אף איבר או תא לא מרגיש קושי ומוגבלות עקב התלות שלו באחרים, להיפך, כל איבר ותא חותרים כל הזמן ליתר חיבור עם האיברים, לשיתוף מידע בין התאים בידיעה טבעית שקשר טוב הוא שמביא לו חיות, בריאות, שלמות וחופש תנועה מלא.

באנושות אין את ההרגשה הטבעית הזו ולכן היא צריכה לעבוד עליה. היום, מתחילים חלקים באנושות להבין שמצד אחד אם נתחיל לחתוך את הקשרים בינינו, נצא נפסדים. הרי אף יחיד או אומה לא מסוגלים לתפקד היום כגוף אוטונומי; מצד שני, גם להישאר בקשרים הנוכחיים זה רע כי הם מקרבים אותנו להרס גמור. המשבר הזה מוביל אותנו למוצא אחד: לתקן את הקשרים בינינו. במקום שנאה, לכסות באהבה.

אהבה היא כל מה שחסר בעולם שלנו. לא תרופות חדשניות, לא טכנולוגיה מתקדמת, לא תגליות מדעיות. רק להיות באחדות, בהבנה ובהשלמה הדדית שנקראת חיבור. בזה תלוי כל האושר והעושר שלנו, בהבנה שכל אחד ואחד יכול להיות שלם ומתוקן, בתנאי שהוא נמצא בהתקשרות נכונה עם האחרים.

אנשים עם מוגבלויות גופניות יכולים לתפוס את הבעיה עמוק ומהר יותר מכל אדם, שכן הם מכירים את העניין מהחוויה הגופנית. מתוך כך הם יכולים להבין בקלות גם את הפתרון: אם נשיג את החיבור בינינו, שום תלות לא תהווה מגבלה. על פיתוח הנשמה ופיתוח הרגשת החיבור הרגשי לשאר הגוף אין כל הגבלה, כל מה שצריך הוא רצון חזק. אנשים בעלי מוגבלויות גופניות יכולים ביתר קלות לאתר בתוכם רצון כזה, משום שבעולם הזה מלכתחילה הם תלויים באחרים והעולם הנוכחי מבחינתם מגביל ולכן פחות קורץ להם. יש בהם הכנה להשתוקק למרחב רוחני של קשר אמיתי ונכון בין כולם.

זו הסיבה שבעלי מוגבלויות יכולים להיות חלוצים מובילים: לדחוף את כולנו להציב כמשימת חיים מיוחדת את החיבור בין כל חלקי העם והעולם בלי קשר למצב הגופני ולעזור לכולם להבין שהטוב שלנו תלוי בלהשלים זה לזה את הנשמה עד שלאף אחד לא יחסר כלום וכולם ירגישו חופשיים. בחתירה לחיבור לבבי כזה, יתחילו בעלי המוגבלות להרגיש שנבנה בהם גוף פנימי חדש ובריא שיש בו כוחות נפש עילאיים.