לזכרו של מורה דרך אהוב

הרצל גונה (במרכז) כמורה
הרצל גונה (במרכז) כמורה
תלמידים ומורי דרך התכנסו השבוע והעלו זיכרונות במלאת ארבע שנים לזכרו של מי שהיה חברם לדרך תרתי משמע, הרצל גונה ז"ל

את הרצל גונה הכרתי כצנחן הראשון בקטמונים בירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים הקמתי שבט צופים דווקא שם. כצנחן במלחמה הופתעתי ושמחתי לראות בקטמונים צנחן צעיר ממני בשלוש שנים. ניגשתי להיכרות ומאז התחברנו. שמעתי מהרצל שהוריו עלו בשנות ה-50 מעיראק, התמקמו בקטמונים והולידו שישה בנים. הרצל היה אחד האמצעיים, אבל היה תמיד הראשון: הראשון שהתנדב לצנחנים, הראשון שעבר לחיות במבשרת ציון (ב-1985), הראשון שהקים את ביתו במו ידיו (בשכונת מעוז ציון א'), הראשון שפנה להוראה (כמורה לשל"ח ולידיעת הארץ), הראשון שהדריך מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) שזכו במקומות הראשונים באזור ירושלים, הראשון שהכין את מסלולי הטיולים השנתיים של כיתות א'-י"ב, הראשון שהכין תלמידים לשירות הצבאי (והם הלכו אחריו ליחידות הכי קרביות) והראשון שעבר בהצלחה את בחינת מורי הדרך.

לפני שנים חלה הרצל בסרטן ולפני ארבע שנים נפטר בביתו כשלידו אשתו רעיה, אחות ראשית בכירה. אנו ממשיכים באבל עד היום – רעיה, כל המשפחה, התלמידים, החברים ומורי הדרך.

לאחרונה החלטנו להתכנס לזכרו. מניין מורי דרך ממבשרת ציון וממרחקים התכנסו בביתי שבשכונת מעוז ציון ב'; בראש ישבה רעיה האלמנה. ממעוז ציון א' הגיעה גם מורת הדרך סימה מיכאל (וגם המורה לארץ ישראל ולארכיאולוגיה בתיכון 'הראל' ולגיאוגרפיה בחטיבת 'היובל'). משכונה ד' הגיע מרכז קורס מורי הדרך שלנו, חיים כראל. משכונת עין חמד הגיע מורה הדרך משה סלמן וממרחקים הגיעו מורי הדרך בני בר מנשה מגבעת זאב, הניה אריאלי מתל אביב, פליקס גל ממודיעין ונתן ליניאל משואבה. כולם רצו לתת כבוד לחברנו הרצל גונה ז"ל. רעיה, אלמנתו, סיפרה איך הכירו והתאהבו – העיראקי והרוסייה – והמחישה זאת בתמונות רבות. אנחנו, מורי הדרך, סיפרנו על המומחיות הרבה שגילה הרצל בהכרת הארץ ובדרך לספר עליה.

הרצל גונה ז"ל הותיר אחריו גם שלושה ילדים ושמונה נכדים. המשפחה הפסידה אבא נפלא, התלמידים הפסידו מורה מיוחד במינו, אנחנו מורי הדרך הפסדנו חבר מצוין ומבשרת ציון הפסידה אישיות מיוחדת. יהי זכרו של הרצל ברוך.