כמו אוגר שרץ בטירוף על גלגל ועוצר מידי פעם ללעוס חתיכת גזר, כך התנהלו חיינו המודרניים במרוץ אינסופי ומעגלי שאינו מוביל לשום מקום. עבודה, משפחה, בילוי, שגרה. רצנו ורצנו עד להופעתה של הקורונה בחיינו, שעצרה לנו את הגלגל באחת וחייבה אותנו לבחון בכנות ממה חיינו מורכבים, מה השגנו עד כה, מה הרווחנו עד כה ועד כמה שיקרנו לעצמנו לגבי מימוש חיינו.
ההנאה מעבודה בבית קרצה לרבים. יש מי שהעזו לקחת פסק זמן ובחרו מרצון לעזוב את משרותיהם בהתבסס על רשת ביטחון כלכלית. לא מדובר על מאות מתפטרים וגם לא על אלפים, אלא על מיליונים. במילים אחרות, אנשים מתפתחים וכבר לא מסכימים לתנאים שהציעו להם בתחילת דרכם – תנאים שהיו תקפים במאתיים השנים האחרונות והתחילו בימי המהפכה התעשייתית. האגו והרצון באדם גדל והוא עושה חשבון באלו תנאים יוכל ליהנות יותר. אבל ככל שתשתרש בחברה גישה זו, הקושי של בעלי העסקים לגייס עובדים ילך ויגדל.
האדם הגיע לשלב כזה שהוא כבר לא יכול לסבול שמישהו קובע לו, מכתיב לו, לוחץ עליו ואומר לו מה לעשות. החברה האנושית הפכה נצלנית מאוד, כך שטוב ונכון שיש התעוררות ומחאה פנימית לדחות צורת קיום אגואיסטית זו מעלינו. מצד שני, מכיוון שעדיין לא שינינו את היחס הנצלני זה לזה, אז ברירת המחדל של הטבע האנוכי הגובר שלנו היא להתנתק מאנשים, להפוך לחשדניים ולהסתגר.
אבל אם כל אחד יהיה ספון עכשיו כמו עכבר בתוך החור של עצמו, זה יהיה לא פחות עצוב מלחיות חיים של אוגר שרץ על גלגל בלופ אינסופי. לכן, עלינו להקדים ולתת את הדעת על הנקודה האחת הזו שיכולה להוריד אותנו מהגלגל, להוציא אותנו מהחורים ולתת לנו טעם בחיים – לייצר בינינו יחסים שאין בהם ניצול, אלא דאגה הדדית.
לשם כך דרוש תהליך מתמשך של חינוך שיחיה את החלק האנושי שבנו. להתחיל להכיר בכך שאנחנו חיים במערכת טבע אחת, מערכת מקושרת ובה כל המין האנושי תלוי זה בזה.
את השיטה להתקשרות נכונה מלמדת חכמת הקבלה – החכמה איך לקבל הנאה מכולם. ואיך מקבלים? נותנים. כשם שאם מיניקה את תינוקה ומקבלת סיפוק ומילוי מהחיוך שלו, כך הנתינה לאחרים ממלאת והיא הלכה למעשה תהיה הפרנסה החדשה והיא תהפוך בהדרגה להיות העבודה החדשה של הדור הבא.
עוד יהיו שינויים גדולים בחברה שיעזרו לנו לעכל את התנאים החדשים שאליהם נכנסנו, אבל לא נוכל לברוח מללמוד ולשנן יום יום את הרעיונות הגבוהים האלה, לגבש יחס חדש לחיים ולפתח את הטבע שלנו למגמה נכונה של התקשרות ושל ערבות הדדית.
