לחיות כדי לספר

צילום אילוסטרציה: Pexels, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Pexels, Pixabay
בסדנה לכתיבה אוטוביוגרפית שחוזרת לאחר הקורונה למבשרת ציון, תתרגלו כתיבה יוצרת ותרכשו את הכלים לכתוב את סיפור החיים בצורה מרתקת, כך שגם בני המשפחה והחברים ירצו לקרוא אותו

"אני עדיין מתקשה לעכל שמאחורי כל חלון מואר מסתתר סיפור חיים לא פחות עמוק משלי", כתבה המשוררת רחל חלפי. "בעבודה שלי אני נוכחת מידי יום עד כמה זה נכון", אומרת העורכת והעיתונאית נורית רוט, המתמחה בכתיבה ובהוצאה לאור של סיפורי חיים. "אין אדם שאין לו סיפור. הרי מי מאיתנו לא חווה בחייו אתגרים, משברים וקונפליקטים? מי מאיתנו לא מכיל בתוכו סתירות פנימיות, סודות והכחשות? אנשים תמיד מעניינים, ועל אחת כמה וכמה במדינה כמו שלנו, בה כל סיפור חיים כרוך בחוויות הגירה, קיבוץ גלויות, מלחמות והתגברות על קשיים. לכן, כשאנשים אומרים לי 'אני סתם אדם פשוט, הסיפור שלי לא מעניין בשביל לכתוב עליו', אני לא 'קונה' את זה.

אחד האנשים שערכתי את סיפור חייו היה מושבניק מהשרון, שרוב חייו עבד כחשמלאי וכאיש תחזוקה. כביכול 'איש פשוט', אך במהלך העבודה על ספרו נדהמתי לגלות שהאיש ה'פשוט' הזה עבר בחייו חוויות וגלגולים שיכולים להספיק לכמה אנשים. הוא היה עד ישיר ל'ליל הבדולח' בגרמניה כילד, בזמן מלחמת העולם השנייה הוא נמלט עם הוריו ועבר כמה ארצות, הוא עלה ארצה וחווה על בשרו את המנדט הבריטי, חזה באסון טביעת ה'אלטלנה' וכבחור צעיר נלחם במלחמות ישראל. הסיפור שלו, וכך רוב הסיפורים בהם אני נתקלת, היה דגם מייצג להיסטוריה של העם היהודי לדורותיו. אז כל סיפור חיים הוא מעניין", אומרת רוט, "אבל בתנאי שכותבים אותו מעניין".

איך יודעים לכתוב את סיפור החיים בצורה קולחת ומרתקת, כך שגם בני המשפחה והחברים ירצו לקרוא אותו?

את זה מלמדת רוט בסדנה לכתיבת סיפורי חיים, שמחזור חדש שלה ייפתח החודש במבשרת ציון. "הסדנה מיועדת לכל מי שרוצה לכתוב אוטוביוגרפיה אישית או משפחתית, או ספר הנצחה ולא יודע איך להתחיל. גם כשאנו כותבים את תולדות חיינו ומתבססים לכאורה על עובדות ולא על בדיה, עלינו לכתוב בצורה סיפורית כדי לעניין את הקורא".

מה את מייעצת לאלה שמעוניינים לכתוב, אך חוששים שהכתיבה תחשוף משהו אישי ופרטי מדיי, אולי כואב מדיי, על עצמם או על היקרים להם?

"זה נכון שאחד מהחסמים שמונעים מאנשים לכתוב הוא הפחד מחשיפה. הרי בכתיבת סיפורי חיים, הכותב לא יכול 'להסתתר' מאחורי דמות פיקטיבית ומומצאת כמו בכתיבת פרוזה, ועלינו לחשוף את עצמנו ואת חיינו כמות שהם – על הקשיים, המהמורות, החולשות והסודות שלנו. אנו חוששים שמישהו ייפגע מאתנו ולפעמים אף חוששים שהכתיבה תפתח פצעים שאולי עדיף לא לפתוח.

אני כן בעד לחשוף, לאוורר ולכתוב גם אם כרוך בכך סיכון לחשיפה ולהתמודדות כלשהי, משום שהחשיפה הזו היא בסופו של דבר חלק מתהליך הריפוי והשחרור שהכתיבה מאפשרת לנו, ובלי לכתוב את האמת, תהליך הריפוי לא יתרחש. בנוסף, אם לא נכתוב מתוך כנות וגילוי לב, הכתיבה שלנו עלולה להיות בנאלית ולא מחדשת ובעצם לא תעניק לקורא דבר.

יחד עם זאת, יש פתרונות כיצד לכתוב את האמת בצורה מבוקרת. אני מציעה למשל לתרגל כתיבה חשופה באופן איטי והדרגתי. כמו שאצל פסיכולוג אנחנו לא מספרים את כל הסודות כבר במפגש הראשון, אלא באופן הדרגתי עם בניית הקשר והאמון, כך גם בכתיבה".

אם גם אתם/ן רוצים/ות להשתחרר ממחסומי כתיבה ולחוות את החוויה המשחררת, המהנה והמרפאת של הכתיבה, בקבוצה אינטימית ובהנחיה מקצועית ותומכת – הסדנה הזאת היא בשבילכם".

הסדנה לכתיבת סיפורי חיים תיפתח ב-30 במאי ותימשך 12 מפגשים בימי שני בערב, כולל מפגש עם הסופרת יהודית רותם, אמה של המנחה.

לפרטים נוספים: 0528-612010 או בקרו באתר:

https://course.nuritroth.co.il/