למדינת ישראל דרושים חלוצים

החלוציות נמצאת בדמנו, כי לזה נוצרנו כעם ישראל עוד בבבל לפני כ-3,800 שנה, בזמנו של אברהם אבינו שאסף בה את כל מי שנטה להיות חלוץ, ללכת לפני האנושות

בשנת 1974 הגעתי ארצה ומיד שיכנו אותי בבית מלון בחיפה, שם היה אולפן העולים. כל משפחה קיבלה חדר במלון שבו למדנו וסעדנו. יום אחד נודע לי שאחד המלצרים שמשרת אותנו הוא בעל המלון, שמסר את המקום לשירות הסוכנות לכמה שנים, כדי שהעולים החדשים יוכלו להיקלט יפה.

נדהמתי לשמוע על המעשה המיוחד. התפעלתי לגלות שישנם אנשים שמוכנים להקטין את עצמם בגדלות שכזו. זו החלוציות שדיברה בו: נקודה שנפתחת באדם והוא חייב לעשות משהו עם החיים שלו. הוא לא יכול לסכם אותם רק בניהול בית מלון או שניים. יש לו דחף לאידאה, למטרה גדולה.

נקודת החלוציות נמצאת בכל נפש יהודית. היא קול קורא לתיקון הנשמה. קול דק מאוד ונסתר, אבל כשהוא מתגלה – מוכנים אנחנו לפעמים להיות חלוצים בכל תחום: גילוי יבשות, פריצות דרך מדעיות, מהפכות מדיניות, יצירות שוברות מוסכמות – בכל מקום שמתרחשת בו התפתחות, אפשר למצוא יהודי.

החלוציות נמצאת בדמנו, כי לזה נוצרנו כעם ישראל עוד בבבל לפני כ-3,800 שנה, בזמנו של אברהם אבינו שאסף בה את כל מי שנטה להיות חלוץ, ללכת לפני האנושות דאז לקראת "ואהבת לרעך כמוך" כנגד האגו שפרץ, בלל את שפתנו, הפריד בינינו והרחיק מתחושת הטבע ומקיומו של כוח עליון.

כל פנימיות התורה שלנו, חוכמת הקבלה, נמשכת משיטתו של אברהם ובנויה לחנך אותנו להיות חלוצים. לא פלא שעברנו היסטוריה ארוכה שכולה הכנה לתפקיד הגבוה והמאוד נעלה של התקשרות אנושית שתתגלה בה תכונת הנתינה והאהבה של הכוח העליון.

החלוציות שלנו לא נגמרה בבניין הגשמי של המדינה, בהקמת הצבא וביישוב האדמה. היו אלה רגעים חולפים בהיסטוריה שמתוכם היינו צריכים לקום כחלוצי הרוח של העולם והראשונים לחיבור לבבות. כבר ברגעי הקמת המדינה היו מקובלים ששאפו לפרוץ דרך חלוציות גשמית זו שאליה נועדנו, אבל לא הצליחו להתקשר עם החלוצים, גם לא עם אבות היישוב כמו גורדון, אחד העם, בן גוריון וצייטלין.

למרות שדעותיהם היו קרובות, נעצרו אבות היישוב מצדו האחד של 'ה'מחסום' אותו קראו המקובלים לפרוץ. מאבקים קשים היו אז בין זרמי חלוצים ומנהיגיהם והם לא יכולים היו לשמוע שהמאבקים נובעים מאותו יצר שכנגדו קמה החלוציות הרוחנית.

זה כל מה שהיה חסר ועודנו חסר לחלוציות הגשמית, המשפט והרעיון שקושרים אותה לייעודה המקורי: "כדי לעשות נחת רוח". אנחנו חייבים לכוון לעשות נחת רוח לכוח העליון דרך כל פעולה ופעולה שלנו כאומה. ומה יגרום לו נחת רוח? החיבור בינינו, חיבור שיפרוץ דרך לעולם כולו.

אם תהיה אידיאה זו חזקה, תישמע  ממנה קריאת הכלל וכל ישראלי יתכלל בה, נרגיש שהחלוציות מדברת בנו, שהמטרה מחייבת ואנחנו מסוגלים לעשות הכול למענה בלי שום בעיה.