למה העולם אובססיבי כלפינו?

יודעים עלינו הכול (אילוסטרציה: Pixabay)
יודעים עלינו הכול (אילוסטרציה: Pixabay)
מדוע מתייחס העולם למדינה בגודל סיכה כאילו היא הולכת ותופסת את רוב שטחו של כדור הארץ בזמן שלשאר לא נשאר אוויר?

זה לא התחיל היום עם ההפגנות בעד ונגד ישראל, כאילו אין לעולם שום דבר מעניין להתעסק בו חוץ מלהתווכח אם יש ליהודים רשות להילחם או אם בכלל יש להם זכות קיום. זה התחיל כבר לפני עשרות שנים.

מי מכם שיצא לו להתגורר בעבר תקופה באירופה, בשווייץ למשל, הבין כבר אז שיש כאן תופעה יוצאת דופן למדיי. אף שוויצרי לא ידע מה קורה בסין למשל ומי בכלל מנהיג אותה בימים אלה. כך לגבי רוסיה, אוסטרליה או כל מדינה גדולה אחרת בעולם. לעומת זאת, על ישראל הקטנה יודעים הכול. ממש אובססיה. מעודכנים בכל פרטי החדשות, מי ראש הממשלה, מי הנשיא ובקיאים בפוליטיקה המקומית במידה מוזרה.

אם מסתכלים על המפה הגיאוגרפית של העולם, אין לכך שום הצדקה ושום הסבר הגיוני. מדינה בגודל סיכה, שהעולם מתייחס אליה כאילו היא הולכת ותופסת את רוב שטחו של כדור הארץ בזמן שלשאר לא נשאר אוויר.

במשך כל ההיסטוריה וביתר שאת היום, מרגיש העולם באופן אינסטינקטיבי את האמת שהיהודים עצמם לא מוכנים להודות בה: לזהות היהודית יש משמעות חורצת גורלות עבור כולם, מה שאומר, שעל המפה הרוחנית ישראל באמת פרושה על כל העולם.

עם המלחמה הנוכחית, התחלקות העולם בעד ונגד ישראל צועקת מפה ועד ניו זילנד: רובו נגדנו. ההתנגדות אלינו תהווה מעתה כוח לחץ מתגבר שיחייב את עם ישראל להזיז את המפה החומרית הצידה, להעיף מבט במפה הרוחנית, לתפוס את המהות שלו, את הזהות היהודית ולהתחיל לפעול לפיה.

המושג 'זהות יהודית' נמצא כבר כמה זמן באוויר ונזרק מיד ליד מאז החל הפירוד בינינו להקצין בצורה מבהילה. יש שיגידו שיהודי זה לתרום לקִדמה, יהודי זה להתגייס לצבא, יהודי זה להניח תפילין, יהודי זה לעמוד בצפירה. כל אחד עונה לפי דרכו ולפי שיטתו.

מעל כל אלה, הגדרתה המקורית של חוכמת הקבלה, לב היהדות, קיימת במקורות האומה: היהודים הם עם שמקשר בין כל העמים לבורא. בין כוח עליון של אהבה לכולם לבין כוח תחתון של אהבה עצמית.

יהודי צריך כל הזמן לחוש את הבורא אתו, בין אם הוא על אדמת ישראל, סין או לפלנד. המשמעות של להיות יהודי היא שיש לו נשמה מיוחדת שהחוק לפיו היא מתקיימת הוא "ואהבת לרעך כמוך" ואין לה אחר מלבד זאת.

בהתאם להגדרת הזהות היהודית, כאשר מחוקה היא מהלב, יש בינינו דחייה חזקה ביותר בין איש לאחיו. אין שנאה גדולה בין השוויצרים, אין ויכוחים קשים עד מוות בין הגרמנים או האנגלים. בינינו יש. כשאין בינינו אהבת אחים, מופיעה במקומה איבה מרה.

זהותנו נסתרת מאתנו משום שאין בנו השתוקקות להיות יהודים, להתאחד מול כוח עליון אחד ולהיות לו למעבר – 'אור לגויים'. האומות שמצפות לגילוי האחדות בעולם יצליפו בנו מאחור לגלות אותה אם נמשיך להתעכב. אבל אם נתעורר אליה מעצמנו, היא תתגלה בינינו ותאיר את דרכנו.