כאשר אני מדבר על ליצור שינוי, אינני מתכוון לשינוי שנעשה על ידי בקשה ישירה לשוני. לרוב, כשנתלונן לפני בן הזוג על דברים המפריעים לנו ונדרוש שינוי, אנו בדרך כלל ניפול על אוזניים ערלות. רוב בני האדם לא אוהבים שמחנכים אותם, גם אם מבקשים מהם יפה. וכשמבקשים, צריך לדעת איך לבקש.
יצירת השינוי שאני מדבר עליו, הוא שינוי אצל האחר, כתוצאה משינוי שאנו עושים בעצמנו. אינני רוצה לנקוט כלל גורף, אך במסגרת המחקר שלי, שבו נחשפתי לעולמם של זוגות רבים ומגוונים, מצאתי שגברים שעבדו נכון (חלקם על פי הוראות שלי) וידעו לתת לאישה שלהם מה שהיא צריכה בקטע האוהב, גרמו לשינויים רבים אצל בנות הזוג שלהן, שכל הטוב שבה יצא מאליו.
אך לגבי יצירת שינוי אצל הגברים, נוכחתי לדעת שהדבר הרבה יותר מורכב. נשים שהתנהגו בצורה חיובית, כיבדו העריכו והעצימו את הגבר שלהן, גם כשהן לא היו מרוצות מהיחס שלו כלפיהן, לא בהכרח ראו שהגבר שלהן משתנה על ידי הטוב שהן הרעיפו עליו. להיפך, הגבר הרגיש כעין לגיטימציה להישאר כמות שהוא, בגלל שהאישה אהבה וכיבדה אותו למרות הכול.
לצערי הרב, נאלצתי להגדיר (לא להורות! להגדיר אצלי!) כמה אופציות שיש בידי האישה לשנות גבר. תיכף תבינו למה כתבתי "לצערי".
אפשרות ראשונה: לדבר על מה שמפריע לה בצורה ישירה, כי בצורה עקיפה של "לחכות שהוא יבין לבד", "כי גבר אוהב צריך להבין לבד", זה בדרך כלל מתכון לכישלון שלא עובד עם גברים. מה שקורה ברוב המקרים, הוא שהגבר שומע, לא לוקח ברצינות ובטוח שעד מחר האישה תשכח מהכול.
מלבד זאת, בתחום הרומנטי, כשיש לאישה שאיפות וציפיות מהגבר שלה, היא ממש לא אוהבת ללמד אותו מה הוא צריך לעשות, כי זה נותן טעם לפגם, לשיטתה, על האותנטיות האוהבת שלו. גברים צריכים לאהוב נכון, בלי שילמדו אותם (בנות הזוג שלהם) איך.
אפשרות שנייה: להתנהג אתו כמו שאת רוצה שהוא יתנהג איתך. לרוב, גם זה לא מצליח… בלית ברירה, נשים פונות לשתי האופציות האחרונות, שהן בדרך כלל לא באות מבחירה אלא שזהו 'רפלקס' הנובע מפגיעות ותסכול. וכאן נכנס ה"לצערי".
לרוב, כשנשים מיואשות מחמת תסכול של חוסר יחס ואהבה ושכל הדיבורים לא עוזרים, אז אוטומט נוצר ריחוק של האישה מהגבר. היא קרירה יותר, בקושי מדברת אתו ומתעלמת כשהוא מדבר איתה או משיבה קצר ולעניין. גם המגע הפיזי ביניהם הולך ודועך. כאן לפעמים נוצרת נקודת מפנה אצל הגבר והוא מתחיל להקשיב.
אמנם לצערי הרב, במקרים רבים אחרים שהתוודעתי אליהם, הגבר לא תפס את עצמו בזמן, עד שנוצר זעזוע של ממש שטלטל את הגבר. מה שאני קורא 'הפיכת שולחן'. נשים ששואלות אותי "איך להפוך שולחן?", כלומר, איך להפוך ל'מזעזעות' כדי ליצור שינוי, לא מקבלות תשובה ממני אף פעם. אני רק אומר להן, שכאשר הן לא יוכלו לסבול יותר ותיגדש הסאה, זה כבר יקרה לבד…
ואכן, נשים המתפרצות פתאום, משתוללות, זועפות, זה הכול תוצאה של צבירה בבטן של הגיעו מים עד נפש וכל הצבירה הזאת מתפרצת בבת אחת. האישה משגרת אותות מצוקה ותמרורי אזהרה שהגבר מתעלם מהם, עד שמגיע הדו"ח…
אז קוראים יקרים, למה צריך לחכות שמשהו יקרה? מדוע להמתין לזעזוע? הרי הזעזוע שאולי חלקנו חווה או ששמע אצל אחרים לא נוצר סתם כך. תהיו ערים לתסכולים ולבקשות של בני הזוג והיזהרו, שאם המים בקומקום מתחילים לבעבע, שתכבו את הגז בזמן לפני שהמים יגלשו ויכבו אותו בעצמם…
