הרבה תמיהות מעוררת מדיניותו בשטחים של שר הביטחון בני גנץ. לאן בדיוק הוא הולך? בסמכותו של גנץ לאשר או לדחות כל בקשה לבנייה בשטחים – בין אם היא של ערבים ובין אם היא של יהודים. לאחרונה התברר, כי גנץ אישר לפלשתינים לבנות אלף יחידות דיור בשטחי יהודה ושומרון שנמצאים בשליטה ישראלית מלאה, קרי בשטחים שמעולם לא הורשו הפלשתינים לבנות בהם. גם בשטחי C ניכרת בנייה פלשתינית רבה מאוד. בנייה זו עתידה ליצור קשיים רבים לישראל אם בבוא הזמן יחודש שוב המשא ומתן על פתרון הסכסוך. בנוסף לכך, בונים הפלשתינים, בעזרת האיחוד האירופי, בהיקף גדול לצרכים ציבוריים כביכול, דווקא בשטח E1, המהווה תוואי גישה וחיבור בלעדי בין ירושלים למעלה אדומים. ללא חיבור זה אין קיום סביר למעלה אדומים.
לפני מספר שבועות, נתן שר הביטחון היתר לבניית שכונה ערבית בלב גוש עציון. מסתבר שבעקבות ההצלחה המופלגת של החיים המשותפים של יהודים וערבים בערים המעורבות, שואף בני גנץ להרחיב גבולותיה של ההצלחה האמורה גם לישובים בגדה… האם הפך גנץ להיות בלפור לפלשתינים?
ספיחים ממשפט נתניהו
משפטו של נתניהו נמצא במוקד התעניינותו של הציבור מזה זמן רב. אומנם סירב בית המשפט המחוזי לאפשר שידור ישיר של מהלך המשפט לאמצעי התקשורת, אולם נמצאו מיד עיתונאים שראו בכך ניסיון השתקה בלתי תקין והם השכילו לשדר קטעים ממהלך המשפט ולפרסם אותם באמצעות המדיה החברתית שהתגלתה כיעילה מאוד. אם התהפכה דעת הקהל והיא נוקטת היום בעמדות ברורות שנוטות לצד נתניהו, נזקף הדבר לזכותה של מדיה זו.
פן אחד של תהליך זה בא לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט העליון להחזיר לבני הזוג אלוביץ' פריטים מרכושם שחולט בעקבות סירובם להיות עדי מדינה כנגד נתניהו. העליון קבע כי תוחזר לגב' אלוביץ' טבעת נישואין שהוסרה מאצבעה וכן הוחזרה למחוזי הדיון בשאלה האם יש להחזיר לבני הזוג חפצי אומנות בשווי של שישה מיליון שקלים שחילטה המשטרה… כיצד קרה הדבר שיש במשטרה ג'נטלמנים כאלה ואנו לא ידענו?
תסיסה בגליל
לפני כשבועיים התכנסו באולם המליאה של המועצה האזורית משגב ראשי ארבעת מועצות אזוריות וכן ראש עיריית כרמיאל לדיון בקשיים הביורוקרטיים שמערימות רשויות המדינה על ההתיישבות היהודית בגליל. בדיון שנערך בהשתתפות איילת שקד, שרת הפנים, גוללו המשתתפים תיאור קשה על הפליה בפועל של מתיישבים יהודים בפוטנציה. בעוד ההליכים לאישור תכניות התיישבות של יהודים נקלעות לקשיים אין סופיים, מתכננת המדינה הקלות גדולות מאד ליישובים ערביים. בין היתר, ניתנת למבקשים להגדיל את יישוביהם בהשתתפות של המדינה בשיעור של 90 אחוז מכלל ההוצאות בעוד מתיישבים יהודים אינם יכולים אפילו לחשוב על סיוע מעין זה. ייהוד הגליל… זוכרים?
קולות רע"ם
בהעדר אידיאולוגיה אמתית שתחצוץ בין הצדדים כבעבר, הפכו היחסים בין הרוב למיעוט, בין היהודים לערבים, לתמצית ההוויה הפוליטית-העכשווית בישראל. רוחות המלחמה בין הרלביסטים לבין הביביסטים התאימו עצמן גם למציאות זו. המצביעים הערבים הפכו אולי שלא בטובתם ללשון מאזניים ולה נוכחות גדולה ומפתיעה בהוויה הפוליטית בארץ.
עד לחודשים האחרונים לא היה מודע הציבור הרחב לתהליך טקטוני זה, אבל נוכחנו בקיומה הפעיל לראשונה כאשר פעל צה"ל במסגרת מבצע עלות השחר.
מתברר כי לערבים (או לפחות לרשימתו של מנסור עבאס) יש לא רק רצון להיות שותפים בקואליציות העתידיות עם המפלגות היהודיות שטוענות להיותן ציוניות למהדרין, אלא ברשותן הכשר מיוחד בעל מאפיינים דתיים ברורים. ח"כ שמחה רוטמן ('הציונות הדתית') ציין ללא הפיכתה של ממשלת לפיד לממשלת מעבר, לא היה יוצא מבצע 'עלות השחר' אל הפועל. לפי דובר רע"מ, סעיד בדראן,: "הניסיון מוכיח שבתקופה שבה הייתה רע"מ בקואליציה, היא זו שהחזיקה אותה והחליטה על גורלה". ובקיצור, מי שמבקש הקמת ממשלה ציונית אחרי הבחירות הקרובות, עליו להביא בחשבון עובדה זו בלכתו אל הקלפי.
