מהיטלר ועד מרקל

לא שוכחים את העבר. חיילי צבא הונגריה חונכים אנדרטה בבודפשט במלאת 60 שנה לשחרור העיר מידי הנאצים (2005. צילום: אלמוג, 'ויקיפדיה' העברית)
לא שוכחים את העבר. חיילי צבא הונגריה חונכים אנדרטה בבודפשט במלאת 60 שנה לשחרור העיר מידי הנאצים (2005. צילום: אלמוג, 'ויקיפדיה' העברית)
מדיניות החוץ והביטחון של גרמניה: מדוע החליטה לכבוש את הונגריה בת בריתה ב-1944? * מדוע העלתה לאחרונה את מחיר הצוללות עבור ישראל? * וגם: כמה מלים על המערכת המשפטית ועל 'ממשלת הריפוי'

השנה היא שנת 1944. הונגריה, בת ברית נאמנה של היטלר (עד לשנת המלחמה האחרונה), החלה לנהל מגעים עם בכירים בממשלת ברית המועצות ובצבאה לנוכח המפנה המסתמן בחזית.

הגרמנים הקדימו את התפנית ההונגרית הצפויה וחיל חלוץ גרמני השתלט על המדינה. ב-19 במרץ, בעוד משוחח העוצר ההונגרי מיקלוש הורטי עם הדיקטטור הנאצי בניחותא במצודתו שבברכסטגאדן, השתלטו יחידות גרמניות על בודפשט. כך נכבשה מדינה זו בשנתה האחרונה של המלחמה על ידי כוחות גרמניים.

היה זה צעד בו נקט השטן הנאצי כאמצעי מקדים לבלימת הצבא הרוסי, שהחל כבר בהתארגנותו בגבולות ביילורוסיה מצפון לאוקראינה לקראת מסעו הגדול והמנצח לעבר גרמניה. תוך מספר חודשים שעט הצבא האדום והשתלט על ביילורוסיה, אוקראינה ואיים על פולין ועל המדינות הבלטיות. המבצע האדיר, שנקרא על שמו של גיבור רוסי ידוע (בגרטיון), אכן הביא לעקירת הצבא הגרמני מצפון אירופה כולה. מבצע 'בגרטיון' הפך סופית את פני המלחמה לרעתה של גרמניה הנאצית.

המבצע הגרמני בהונגריה, שהיה אמור לחסום את הצבא האדום מזליגה דרומה, החל לאחר שלמודיעין הנאצי החלו להגיע ידיעות כאמור על המבצע הרוסי המתוכנן ועל היקפו הגדול הצפוי. מבצע רב ממדים זה, שהחל ביוני 1944, חייב ריכוז יוצא דופן של כוחות סובייטיים. בין היתר, הוקצו לביצועו כשלושה מיליון חיילים ואלפי טנקים וקני ארטילריה בגבול המזרחי של ביילורוסיה.

בעמל רב שכנעו אנשי המודיעין בצבא הגרמני את היטלר כי הרוסים, למרות אבדותיהם הכבדות במלחמה, אכן פועלים לריכוז כוחות בהיקף כזה. כאשר פלשו הגרמנים להונגריה במועד האמור (מרץ 1944), כבר נמצאו גדודים סובייטיים על אדמתה. עובדה זו חיזקה את חששות הגרמנים, כי הונגריה עתידה לחבור לרוסים ובכך תסכן את מעמדם בבלקן כולו.

במקביל, קרה הגרוע מכל. אדולף אייכמן נקרא להונגריה כדי לנהל את השמדת היהודים במדינה זו, כ-800 אלף נפש, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר באירופה. בתוך פחות מחודשיים, בין ה-15 במאי לתשעה ביולי, גורשו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו מעל ל 430 אלף יהודים מ-55 גטאות ומקומות ריכוז גדולים. רובם נרצחו זמן קצר לאחר הגעתם למחנה. מאז לא נותרו עוד בהונגריה קהילות יהודיות, למעט בבירה בודפשט. באוקטובר הפסיק העוצר ההונגרי מיקלוש הורטי את המשלוחים. ברם, הוא סולק מתפקידו על ידי הגרמנים, שהעלו במקומו לשלטון את פרנס סלשיו ומפלגתו הפאשיסטית ('צלב החץ'). האחרון חידש את המשלוחים למחנות במלוא היקפן הקודם. כך נסתם הגולל על קהילה מפוארת זו.

משפט נתניהו: סימני שאלה בכתב האישום

בעוד ממשיך להתנהל משפטו של נתניהו בבית המשפט המחוזי, מתברר לכל העוקב אחריו שוב ושוב כי סימני השאלה הנערמים והולכים – במיוחד אלה הקשורים בהליכי החקירה בתיק – נותרים ללא תשובות המתקבלות על הדעת.

כאשר ציין מומו פילבר בחקירתו שהוא החתים את ראש הממשלה על אישור 'בזק' בדיוק כמו שעשה לגבי 'הוט', 'סלקום' ו'פרטנר', אמרו לו החוקרים כי "הם לא מעוניינים". מסתבר יותר ויותר כי משפטו של ראש הממשלה – שנערך במקביל גם בתקשורת – נועד להפעיל לחץ ציבורי על חוקרים, פרקליטים ואנשי תקשורת כדי שאלה ייצרו 'אקלים' של אשמת נתניהו לכאורה.

מסע הדלפות חסר תקדים ליווה את החקירות ואת התהליך המשפטי. ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה דאז, בהצגת עמדה מקורית משלו, סירב לבצע בדיקה של מציאות הזויה זו ופגיעתה המתמשכת בחוק. הוא עצמו נפגש עם כתבת בכירה בתל אביב (במקרה הוא עבר במקום…). האם אין בכך משום מתן הכשר לתהליך המואץ של הבאשת ריחו של נתניהו ושל בני ביתו בציבור?

שוב מתערב הבג"צ

לפני שבועיים החליט בג"ץ לדחות את ערעורו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי וכן להתערב בהחלטתו הפיקודית ובכך למנוע את הדחתו מתפקידו של מפקד מצ"ח בדרום, רב סרן גלעד פרנקו. הרמטכ"ל ראה באותו מפקד כאחראי למעשים שהובילו להתאבדותו של חייל, שעל פי הפרסומים גויס כסוכן של מצ"ח. הוא נדרש להלשין על חבריו שהשתמשו בחשיש.

החלטה זו של בג"צ היא עוד שערורייה במחרוזת האינסופית של טעויות בשיקול הדעת שלו וכבר עייפנו למנותן. החלטת בג"ץ שוללת בפועל מהרמטכ"ל את שיקול הדעת הפיקודי שלו שהוא במהות תפקידו. עצם מעמדו של הרמטכ"ל מותנה בהיררכיה זו שבלעדיה אין צבא. כפועל יוצא מכך זו בדיעבד פגיעה קשה בצה"ל.

דובר בעבר רבות על 'חוקי ההתגברות' שהניחה בשעתו שרת המשפטים איילת שקד על שולחן הכנסת. הם הורדו משם בשל התנגדותו של השר דאז משה כחלון (על פי קריצה של נתניהו…). ההחלטה הנוכחית מהווה פגיעה בסמכות הפיקוד העליון של הצבא. מסתבר, כי חיוניות החקיקה האמורה מתחזקת לנוכח ההחלטות האחרונות של בית המשפט העליון. יש למנוע באמצעות חקיקה כאמור כל התערבות גסה – חוזרת ונשנית – של המערכת המשפטית בהחלטות מסוג זה.

'ממשלת הריפוי': מתפנה לאיום האיראני?

מהוויכוח המתחדש על תחומי העיסוק של 'ממשלת הריפוי', נשמט כמסתבר עניין הזמן שבוזבז ללא שוב על העיסוק באוקראינה, על טיסות למשימות תיווך שלא הביאו דבר ועל נושאים נוספים שאינם בגדר סיכון לעצם קיומה של המדינה. רק כאשר התברר, כי במסגרת ההסכם ההולך ומתגבש בווינה, עתיד להיכלל גם סעיף הפוטר את 'משמרות המהפכה האיראניים' מצילה של הגדרתם כ'ארגון טרור', רק אז התעוררה ממשלת לפיד-בנט והאחרון אץ רץ לקהיר לשיחות עם שליט מצרים א–סיסי ועם יורש העצר של האמירויות בן זאיד. עד אז – רק דיבורים…

לא כל הציבור מבין את המציאות המורכבת שסביבנו, עוד פחות את הנושא האיראני. רבים לא רואים את האסון בפוטנציה שהולך ומתקרב. לממשלה העכשווית ("הפועלת מצוין", כפי שיש הטוענים…), היה זמן רב להתעטף בשתיקה בכל הקשור לאיראן ול'משמרות המהפכה'. עכשיו נפל סופסוף האסימון. ובעוד האש כבר לוחכת את מפתן ביתנו, במה הם כן עסקו? בצוללות ובוועדת חקירה…

את הזמן שבוזבז כבר לא תחזיר 'ממשלת הריפוי'. בשל המשחקים שהתנהלו כאן על ידי אותה 'ממשלת ריפוי', בוזבז זמן יקר עד להסתלקותה של הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל שדאגה דאגת אמת לישראל. הגרמנים, ראו זה פלא, הופ, קפצו על ההזדמנות והכפילו את מחיר הצוללות (אבל הם, החברים בממשלה המקרטעת הזו, עדיין רוצים דווקא את הצוללות האלה. אתם יודעים למה? כי הן הטובות בעולם). כמה שנים החמיץ עם ישראל נשק מצוין שהיה יכול – לו היה כבר ברשותו – להבטיח את ביטחון ישראל וגם את יכולת 'המכה השנייה', הקריטית כל כך להרתעת איראן.

אלא ש'קבוצת בלפור' – עם מסריה ובלוניה – עסוקה הייתה במסע הצייד אחר נתניהו. במקום לאפשר לו לעבוד כפי שהוא יודע בשביל עם ישראל ובמקום לאלץ אותו להתחנן על שיפוץ הבית המתפורר בבלפור בחצי מיליון שקלים, מצאנו אותם כשהם מוציאים עשרות מיליונים על שיפוץ בתיהם שלהם… ובא לציון גואל…