מה יהיה הסוף?

צה"ל נלחם ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
צה"ל נלחם ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
מיום ליום מתגברים סימני השאלה: האם ניתן יהיה להשיג את מטרות המלחמה?

שני יעדי המלחמה כפי שהוצגו על ידי הממשלה לעם הם מיגור כוחו השלטוני והצבאי של החמאס (בתחילה היה היעד רחב יותר: השמדת החמאס) והחזרת כל החטופים.

באשר ליעד הראשון, נראה שצה"ל פועל כאשר יד אחת שלו כבולה מאחור עקב מספר גורמים:

ראשית, ההנחיות (שלא לומר ההוראות) של ארצות הברית. זו מכתיבה לישראל מעת לעת כיצד לנהל את המלחמה וכיצד יש להתייחס לעזה. כך זמן קצר לאחר שהנשיא ביידן התבטא בכנס בארצות הברית, כי פנה לישראל להוציא את כוחותיה מעזה, ביצע הצבא 'דילול' של כוחותיו והוציא מהרצועה שלוש מתוך ארבע אוגדות שהיו בה, פינה כמעט לגמרי את החלק הצפוני והמרכזי של הרצועה כשהדבר נומק בצורך ל"התרעננות ואימונים" – דבר שכמובן יכול היה להיעשות ברוטציה בין האוגדות. כתוצאה מכך, יום אחד לאחר שהצהירו הגורמים הביטחוניים כי "הושגו היעדים בצפון הרצועה", נורה מהשטח שפונה מטח של 30 רקטות  אל העיר נתיבות. לא לחינם פנו עשרות מג"דים במילואים של חלק מהכוחות שפונו במכתב לרמטכ"ל בדרישה לחדש את הלחימה עד להשגת המטרות.

הנחיה נוספת של ארצות הברית שצה"ל נאלץ למלא הוא 'הורדת העצימות' של המלחמה. בהתאם, נאלצה האוגדה הרביעית שפועלת בחאן יונס לפעול בצורה 'כירורגית'. גם הפסקה כמעט מוחלטת של התקיפות האוויריות נעשתה בהנחיית ארצות הברית במטרה להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים.

בהקשר זה ניתן לציין גם את נושא ההכנסה ההולכת וגוברת של דלקים, ציוד ומזון לרצועה, תוך ידיעה שאלה מגיעים ברובם הגדול לחמאס ועוזרים לו להצטייד להמשך הלחימה. מדובר בהנחיה לה מתנגד בתוקף האלוף (במיל') וראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לשעבר גיורא איילנד, שחוזר ומתריע באמצעי התקשורת שמעולם לא קרה שבזמן מלחמה מועברים מוצרים לאויב והוא קורא להפסיקם מיידית.

מגבלה נוספת שאינה קשורות בארצות הברית היא הצורך להתחשב בהתנגדות מצרים לפעולה של צה"ל בציר פילדלפי ובעיר רפיח הסמוכה. כתוצאה מכך, נמשכות ההברחות של נשק וציוד לחמאס ממצרים וכך שולט החמאס באופן מלא במיליון התושבים ברפיח.

לא ניתן שלא להזכיר את המגבלה האחרונה – הימצאות החטופים בידי החמאס – מה שמונע שימוש באמצעים אגרסיביים למיגור המנהרות, זאת בשל חשש לפגיעה בחטופים. משכך, הפגיעה במנהרות היא מזערית ומתמקדת בעיקר בפירי המנהרות ולא במנהרות עצמן.

כל אלה הביאו למצב שגדי אייזנקוט, חבר קבינט המלחמה, בריאיון לאילנה דיין בתוכנית 'עובדה', ציין כי לא הצלחנו למוטט את החמאס, ההישג מוגבל, מטרות המלחמה לא הושגו ולכן יש להתמקד בהחזרת החטופים.

ניתן כבר עכשיו לקבוע שהמטרה השנייה של החזרת כל החטופים לא הושגה במלואה, שכן רבים מהם נרצחו בשבי החמאס. עד לרגע כתיבת שורות אלה (19.1), הוחזרו 110 חטופים חיים בלבד ו-11 גופות. נותרו 108 חטופים חיים כאשר 28 חטופים אחרים (כולל הדר גולדין ואורון שאול) כבר אינם בין החיים.

קיים סימן שאלה של ממש אם ניתן יהיה להביא לשחרור אותם החטופים שנשארו בחיים נוכח דרישותיו של החמאס כיום, כפי שציין השר גדעון סער בריאיון לרשת ב': הפסקה מוחלטת של הלחימה, נסיגת צה"ל לחלוטין מרצועת עזה ושחרור כל אסירי החמאס בישראל, לרבות משתתפי טבח שבעה באוקטובר.

המסקנה היא שרק שחרורו של צה"ל מכל המגבלות והאיסורים שצוינו קודם (למעט ההתחשבות במיקום האפשרי של החטופים) או הפעולה ההפוכה – הפסקת המלחמה והחזרת יתרת החטופים – עשויות להביא למימוש חלקי של מטרות המלחמה.