מחוברים ומנותקים

צילום אילוסטרציה: StockSnap, Pixabay
צילום אילוסטרציה: StockSnap, Pixabay
המבט שלנו מופנה לעבר המסך * איש אינו מרים את המבט כדי להסתכל לעבר חברו

שישי בצהריים. בתי הקפה הומים מאדם. עשרות אנשים לוגמים קפה ואוכלים ארוחה טובה. אני יושב בשולחן צדדי. המחשב הנייד פתוח על השולחן ואני מנסה לכתוב פרק נוסף בספר החדש שלי. מידי פעם אני מרים את המבט, מנסה להשתעשע במין משחק שהמצאתי לעצמי ורוצה לדעת מה הקשר בין האנשים שיושבים יחד בבית הקפה – זוג נשוי, דייט, שיחת עבודה, אח ואחות. אני מנסה להסתייע בכל הניסיון שצברתי במשך עשורים בכוחות הביטחון בזיהוי סיטואציה, ניתוח שפת הגוף, להבין מה הקשר בין יושבי בית הקפה. נחמד לדעת לפעמים שהצלחתי לזהות ולהבין את הסיטואציה.

המבט שלי מופנה לזוג. אישה נאה, בת ארבעים בערך, יושבת בשולחן בסמוך אליי עם גבר מבוגר ממנה במספר שנים. הגברת בכחול והגבר בחולצה אפורה יושבים יחד כבר למעלה מחצי שעה. הם משוחחים בנייד שלהם, כאילו הם בנפרד. לא מבין מדוע הגיעו יחד לבית הקפה.

באחת ההרצאות שלי שאלה אותי עובדת סוציאלית ״מה אתה ממליץ לי לעשות אם במהלך משא ומתן בוחר הצד השני לכתוב הודעה או להתבונן על מסך הנייד שלו?״.

חיכיתי לשאלה זו. תקשורת בין בני אדם היא עיקר העיסוק שלי. תקשורת זו נפגעה באופן קשה מרגע המצאת הנייד. אנשים לא אתנו. מרבית האנשים – אפילו בעת חציית כביש למרות סכנת חיים – עסוקים במכשיר הנייד שלהם, בשיחה או בקריאת טקסט. גם בעת שיחה בין בני אדם – להתבונן ולא להאמין – הם בשיחה והם לא בשיחה, גם כאן וגם שם – בעולם שהנייד מציע להם.

תשובתי במהלך ההרצאה הייתה, כי "במידה ובעת שיחה בוחר הצד השני לנתק את רמת הקשר שלו ולהפעיל את הנייד שלו בכל צורה שיחה או קריאת טקסט, אפילו התבוננות, ממליץ לא להעיר לו, לא לחנך אותו ולא לקבוע כלל חוק 'בלי טלפון'. הצד השני עלול להגיב באגרסיביות או לחילופין להיפגע מההערה שלך". ״אז מה כן לעשות?״, שאלה שוב. "פשוט מאוד לשתוק ולהפסיק לדבר", עניתי, "הצד השני חושב כי הוא יכול גם לקרוא טקסט וגם להקשיב לך. הוא יבין מיד כי אין את הקול שלך ברקע וכי על מנת להמשיך ולהקשיב לדברייך הוא צריך להפסיק להשתמש בנייד". ״אז בכל פעם שהצד השני מתנהג כך עליי לשתוק?״, המשיכה בשאלתה. "בוודאי", עניתי, "בכל פעם כאשר הצד השני מתעסק בנייד את שותקת. במהרה הוא יבין את ההתנהגות שלך, יחדל מכך ויהיה כולו שלך".

הזוג סמוך לשולחני ממשיך בשלו עם הנייד, אוכלים, לוגמים קפה מחליפים מילה קצרה אחד עם השנייה ומיד חוזרים לנייד, כמו מעשה כישוף. מוזר מאוד.

הצורך שלנו להיות מחוברים עם עדכונים בכל רגע ומכל מקום לוקח מאתנו את רמת הקשב לשותפי השיחה שלנו. ההתבוננות בנייד מבטלת לחלוטין את ההסתכלות שלנו לעבר הנוף ולעבר הרחוב. החיים במסך הנייד עולים אצלנו על החיים האמתיים.

ישנה אפליקציה מוזרה וחכמה שמודיעה לנו בכל שבוע כמה זמן השבוע בהשוואה לשבוע שעבר הינו חיינו בתוך הנייד. חשבתי, אולי בסוף כל שנה יודיעו לבני האדם "הסתכלת על המסך שלך בנייד במהלך שנת 2022 שלושה חודשים ברצף בסיכום הכללי…". אולי אז היו בני האדם משנים קצת את סגנון החיים שלהם עם המכשיר.

לשולחן הסמוך אליי הגיעה גברת בשמלה צהובה. ״שלום לכם, איזה כיף לראות אתכם ביום שישי יחד בבית קפה״. הגבר שישב בשולחן ענה לה ״את יודעת, חשוב לעבוד על הזוגיות״.

לא נותר לי אלא לחייך לנוכח משפטו של הגבר. תזכרו כי לעיתים, כאשר אתם מחוברים, אתם מנותקים מהחיים האמתיים.