מיילדת בלילה, כלבנית ביום

עמית עם הכלבה לנה (צילום: דוברות הדסה)
עמית עם הכלבה לנה (צילום: דוברות הדסה)
עמית רונן, תושבת רמת רזיאל ומיילדת מ'הדסה', הוכשרה בקורס כלבנות טיפולית ומתנדבת עם פצועי המלחמה במרכז השיקום החדש ב'הדסה' הר הצופים

מלחמת 'חרבות ברזל' לא מפסיקה לייצר סיפורים מעניינים. הפעם, הכוכבת היא עמית רונן, תושבת רמת רזיאל, שעובדת כמיילדת ב'הדסה' עין כרם כבר חמש שנים, שמצאה גם זמן ללמוד ולהכשיר את הכלבה שלה, לנה, להיות כלבה טיפולית. בימים אלה, מבקרות עמית ולנה מפונים במלונות ופצועי מלחמה ב'הדסה' הר הצופים ומסייעות בריפוי הנפש. "הכלבה נותנת חום ואהבה ללא תנאים", היא אומרת.

כשעמית רונן מגיעה עם נלה אל חדרי השיקום במרכז השיקום החדש שב'הדסה' הר הצופים, רוב המטופלים – פצועי מלחמת 'חרבות ברזל' הנמצאים בתוך מסע השיקום שלהם – לא יודעים כי הכלבנית החייכנית ומלאת האמפתיה סיימה לא מזמן משמרת בחדר הלידה כמיילדת.

הקריירה הטיפולית-רפואית של עמית מגוונת במיוחד. היא למדה סיעוד באוניברסיטה העברית קמפוס 'הדסה' עין כרם, במהלך הלימודים התחילה לעבוד כאחות במחלקת כירורגיה והמשיכה שם עוד ארבע שנים נוספות. לאחר שצברה ניסיון בתפקידה, היא יצאה לקורס מיילדות וכבר כמעט חמש שנים שהיא מיילדת בעין כרם.

בשלוש השנים האחרונות היא עובדת קשה כדי להוסיף עוד תחום עיסוק מרתק ולפזר טוב למען אחרים – כלבנות טיפולית. האהבה לבעלי חיים בכלל ולכלבים בפרט מלווה את עמית מגיל צעיר וכך בשנת 2021, עמית וכלבתה לנה, שהייתה אז רק בת שבעה שבועות, התחילו תהליך של אילוף והכשרה ב'מרכז אופק' לכלבנות ולרכיבה טיפולית. ההכשרה המקצועית אורכת כשנה ושמונה חודשים ועוד חצי שנה של סטאז' פרטני וקבוצתי.

באוגוסט האחרון סיימה עמית את הקורס וכבר באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, החלה להתנדב בתחום. היא הגיעה לחיילים הפצועים ב'הדסה', אשר החלו במסע השיקום הארוך ועם משפחות מפונות מהדרום במלונות השונים בירושלים ובסביבותיה.

לכלבנות טיפולית, כך היא מסבירה, יש יתרונות עבור שיקום נפשי ורגשי וגם לשיקום פיזי. באמצעות הכלבים, מתבצעת עבודה על שיפור יכולות פיזיות כמו ניידות ושיווי משקל וגם על מיומנויות קוגניטיביות כגון זיכרון וריכוז. אבל בהתנדבות בימי הלחימה יש רבדים נוספים. "בחודשים הללו אנחנו עסוקים בעיקר בהרמת המורל. הכלבים מספקים לחיילים ולמפונים הסחת דעת, הזדמנות לחייך ולצחוק. הרבה פעמים הילדים משחקים ומשתוללים עם הכלבה, שמאוד אוהבת משחקי כדור, בעוד המבוגרים לפעמים רק זקוקים לחיבוק ולליטוף", מסבירה עמית. "בנוסף, עבודה על משמעת ופקודות עם הכלבה נותנת לפצועים תחושה של שליטה בתוך הכאוס שהם עברו ובתקופה המורכבת שבה נמצאים הם בבית החולים, בתהליך השיקום. לצד פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק או שחייה טיפולית. אני מגיעה עם נלה והפנים שלהם מוארות כשהיא נכנסת לחדר".

"יש קווי דמיון בין העבודה עם הכלבים לבין העבודה בחדרי לידה", היא מוסיפה. "גם בלידה התהליך שהאישה עוברת הוא לא פשוט, גם שם היא זקוקה מאוד שיראו אותה ושיעזרו לה לעבור את התהליך בצורה הכי טובה בשבילה. שני התחומים כוללים הרבה חמלה וראייה עמוקה של האחר".

החלום הגדול של רונן הוא הכנסת תחום הכלבנות הרפואית לכל מחלקות בית החולים – לילדים ולמבוגרים, מהמחלקות הפנימיות ועד למחלקת השיקום. הכלבים בראייתה, יכולים לשמש כ"התערבות לא תרופתית", להעלות את רמת המוטיבציה של המטופלים ולסייע להם להיות פעילים בהחלמתם ובשיקומם. פעמים רבות, היא מדגישה, עוזרים הכלבים בהפחתת תחושות נפשיות שליליות ובכך מאיצים את זמן ההחלמה.

"הכלבים שלי תמיד נתנו לי חום ואהבה ללא תנאים וזה משהו שמגיע לכולם, בוודאי לאנשים במצב רגיש שמטופלים בבית חולים או במרכז שיקום. אני ממשיכה ליילד באהבה גדולה ומקווה שאוכל לשלב עוד ועוד את הכלבנות הטיפולית למען אחרים", מסכמת עמית.