"ממעמקים קראתיך"

צילום: מיכל סדן
צילום: מיכל סדן
בקרוב: תערוכת יחיד לאומנית אילנה צמחוני במוזיאון לאומנות יהודית היכל שלמה

אילנה צמחוני היא אומנית רב תחומית חיפאית, שקבעה מקומה לאורך שנים ולסירוגין בצפת. מזה כמה עשורים נכבדים, משוררת היא את ציוריה ומציירת את שיריה. אלה מהדהדים לאלה ומהלכים על קו התפר שבין אומנות הזמן לאומנות המרחב. כך ברוח הזמן הפרטי שלה, ברוח הקודש, בהשראת פסוקי תהילים וברוחות שנושבות מעומק נפשה פנימה. היא מתבוננת על המציאות שסובבת אותה, מפרשת אותה בדרכה הייחודית וטובעת את כתב ידה – הוא החותם האישי שלה.

בתערוכתה "ממעמקים קראתיך", מלהקת צמחוני את ציוריה המופשטים על פי מיטב דמיונה, הבנתה, פרשנותה האישית והחווייתית שלה את הספר. היא מניחה אותם על מצע עכשווי ונותנת בהם חיים חדשים.

לצמחוני, סופרת ומשוררת, קשר אימננטי וחזק לנושא הטבע והבריאה ויש בעבודותיה תיאור של מגוון מצבים ותחושות האדם, המתבטאים ביצירתה באמצעות מטאפורות ודימויים שלקוחים מהטבע ומהבריאה ויש בהם מן הנטייה לרוחניות ולרליגיוזיות של אדם חילוני הזקוק לרגעי השראה, אותם רגעים שבהם מתעטפת האומנית בהקשר לציורים אלה.

בציוריה ישנו ביטוי גם לכאב, לבדידות לאסתטיות שקטה וליופי. הצבעים העדינים וגווני האדמה המושלים בציוריה והלובן הבוהק, מעוררים במתבונן יראת כבוד כלפי אותן משיחות מכחול אקספרסיביות, חושניות ובעלות נופך ארצישראלי מופשט.

פסוקי תהילים הם מקור ההשראה שלה. אותם היא רואה כמטאפורות למצבי נפש אישיים ואוניברסליים. היא קשובה למילים, לתנועת המילים, לקצב, למוזיקה וכך הופכים הם להיות תווים כתובים. המילים הופכות לצורות חזותיות שבהן יש מרחב, אור וצבע. לעתים נדמה ש"רוח אלוהים מרחפת על פני הציור".

אילנה צמחוני שומעת את המילים והן 'מצטיירות לה' כלשונה. היא מאמינה בקשב הפנימי, בזרימה ובמוכנות הנפשית. אלה הכלים של אילנה צמחוני ואיתם כותבת היא את שפתה הייחודית. ציוריה הם לכאורה נופים. "נופי מדבר, אור מסנוור, סלעיות וטרשיות", כפי שהיא מתארת, "נופי הארץ". אך בו בזמן, זה גם הנוף הפנימי שלה עצמה שהוא צחיח ועשיר בו זמנית: צפוף ואוורירי, מוחשי ומופשט, חומרי ורוחני, כמו בא ונעלם. כך תופסת צמחוני באופן אישי וייחודי את הנוף על עומקו ועל מרחביו וגורמת להשתהות המבט של המתבונן בו.

הקשר של אילנה צמחוני למקום שבו היא חיה ואפיוני המקום תוך הידוק לתרבות ולמסורת היהודית, מופיעים ביצירותיה כמקור השראה וכתהליך של הידוק וצמיחה אומנותית, בבחינת זה תלוי בזה וזה נגזר מזה.

צמחוני מצליחה לחבר בין החומר לרוח ובכך נותנת ביטוי גם לדיאלקטיקה שבין הבולט והשקוע, המואר והחשוך, הבהיר והכהה, הצפוף והמרווח. לדבריה, אלה נופי הארץ המדברית והטרשית ועל קרקע סרבנית זו מצמיחה היא פירות של יצירה שנראית ערפילית ואניגמטית, אך בו בזמן מדויקת לעניינה. מאחר ופסוקי תהילים הם מקור השראה אין סופי, ניתן לומר ש'רוח המקום' שורה על עבודות אלה במובן הפיזי המתאר סביבה או מקום כלשהו, כמו גם 'המקום' שזו האלוהות. כך מתרחבים מקורות ההשראה שלה למקורות יהודיים מובהקים נוספים כמו ספר הזוהר, סיפורי רבי נחמן מברסלב, סיפורי עגנון וסיפורי ספר בראשית, קהלת, משלי ושיר השירים.

אילנה צמחוני מספרת לצופים ולמאזינים את הסיפור האישי שלה. זו עדותה האישית הנאמרת בשפת הצורה, החומר והמילה – עולם רחב של מטאפורות, המספרות בו זמנית את סיפור היוצרת, כמו גם את סיפורו של הצופה אם ירצה: "אני הרי כתבתי לכם מכתבים", אומרת אילנה צמחוני בשירה: "כל הזמן כתבתי/ כפי שאני יכולה לכתוב/ אז מה אם קוראים להם/ ציורים או קימוטי בדים/ או שירים… שתהיו רגע בתמונה הזאת/ מעט קט…".

ציוריה של אילנה צמחוני הם 'ציורים מתפשטים'. הם זורמים ונוסעים על בד הציור ומתפשטים לכל עבר, הם מופשטים ומייצרים תמונת נוף כללית, הם גלויים וחשופים, מתפשטים מכסות כזו או אחרת. הם 'סיפור פשוט' מורכב ביותר.

צמחוני הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם ועבודותיה מצויות באוספים בארץ ובחו"ל. היא זכתה בשני פרסי יוקרה על אומנותה: פרס שטרוק (2009) מטעם אגודת הציירים והפסלים חיפה ופרס בתערוכה בינלאומית בקיוטו שביפן (1999). 

אוצרת: מיכל סדן.

המוזיאון לאומנות יהודית היכל שלמה, רח' המלך ג'ורג' 58, ירושלים.

התערוכה תוצג במהלך כל חודש פברואר ועד ה-5.3.

שעות ביקור בתערוכה: ימים ראשון-חמישי בין השעות 10:00-15:00.

אתר האומנית: www.ilanazim.co.il.