מפרי יצירתם

צילום: עדית קסטן
צילום: עדית קסטן
על תערוכת הגמר של בוגרי מגמת אמנות בתיכון 'הראל'

בוגרי מגמת אמנות בתיכון 'הראל' פתחו  השבוע  בהתרגשות  את תערוכת הסיום שלהם  בהשתתפות בני משפחה, חברים וצוות התיכון. במהלך שלוש שנים, למדו הבוגרים להשתמש באמנות כשפה ולהביע את עצמם בעזרת טכניקות וחומרים שונים. בתערוכה, שתוצג למשך כשבוע, מוצגות עבודות בנושאים אישיים וחברתיים שמעסיקים את בני הנוער בתקופה זו בחייהם.

מורי המגמה – ינון דה גרוט (אמנות עיונית) וגלית מישל (אמנות מעשית) – ליוו את התלמידים לאורך השנים. שניהם שמחים על העובדה שהצליחו, על אף תקופת הקורונה והלמידה מרחוק, לאפשר לתלמידים  תהליך של למידה אישית משמעותית ולהקים את  תערוכת הגמר, למרות  התנאים הבלתי אפשריים בשנה וחצי האחרונות.

גלית מישל: "בתחילת המגפה לא ידעתי ללמד אמנות מעשית מרחוק. כל שיעור הרגשתי שאני ממציאה את עצמי מחדש. חיפשתי ומצאתי דרכים  יצירתיות שאפשרו לי להגיע לכל אחד מן התלמידים. מהתגובות שקיבלתי, אני מקווה שהתוצאה הסופית מדברת בעד עצמה".

עבודותיהם של כל תלמידי המגמה קיבלו תשבחות רבות , הראו שימוש בטכניקות אמנותיות, יצירתיות ועבודה שהושקעו בה שעות רבות של מחשבה ועבודה קשה. מבקרי התערוכה, צוות המורים וההורים התפעלו והתרגשו מאוד מכל העבודות שהוצגו בתערוכה. 

בכתבה זו, בחרתי להציג ארבע עבודות:

יהלי אור מציגה עבודה שמורכבת משילוב של ציור ופיסול. העבודה מתייחסת לנושא המעמדות  בחברה הניכרים לעין בגודל הבתים ובצורתם. יהלי היא ילידת מבשרת וגרה עם משפחתה בבית שנבנה לפני 40 שנה לצד בתים מודרניים יותר שנבנו במבשרת בשנים האחרונות. בשיחה שהייתה לי עם יהלי, היא דיברה על כך שאפשר לחיות חיים מאושרים בבית קטן ולאו דווקא בארמון.

עומר גלעד הציגה יצירה שמתייחסת לרגעי האושר בחיים. היא קראה ליצירה שלה 'רגעים של שמחה, רסיסים של אושר' ובחרה לעבוד ברישום בעט בהשראת תמונות ילדותה. עומר בחרה, דווקא בימים אלה של מגפה ומלחמה, לתת מקום  לדברים הפשוטים והטובים שמרחיבים לנו את הלב: חיבוק, קרבה ובילוי עם האנשים הקרובים אלינו ביותר. בנייר העמדה שלה היא כתבה: "יש  לכולנו את התחושה, שבשביל להרגיש אושר אנחנו צריכים לנסוע רחוק, לטפס על האלפים, לצאת למסע קניות בפריז, לראות הופעה בברודווי ולאכול באיטליה. אבל האושר האמתי והטהור ביותר מצוי ברגעים הקטנים, אלה שהכי קרובים ללב". יצירתה של עומר מרגשת, מרחיבה את הלב ומהווה מראה לדברים  שחשובים לנו בחיים, במיוחד בימים אלה.

מעיין כהן ציירה פנים של שלשה אנשים קרובים אליה. כל אחד מהציורים צויר שלוש פעמים, כל פעם בגוונים שונים. מעיין צובעת  חוויות.  לדבריה, כל זיכרון מלווה ברגש. עם הזמן, הרגש כלפי אותו זיכרון יכול להשתנות. רגעים שהרגשנו בהם אושר יכולים להפוך לכואבים ולעצובים וכן להיפך, רגעים בהם הרגשנו חסרי אונים וחסרי תקווה יכולים להפוך לזיכרונות שאנו שואבים מהם כוח. בנייר העמדה שלה היא כתבה: "כל צבע מתקשר בצורה אינדיווידואלית לרגש וכך החוויה שלנו, שאינה קבועה, נצבעת עם חלוף הזמן בצבעים שונים".

נעם אביטל קראה ליצירה שלה imPERFECTIONs. בנייר העמדה שלה היא כתבה: "מודל היופי של המאה ה -21 לימד אותנו להאמין שליופי יש רק צורה, מידה או צבע אחד ושכל מה שמייחד אותנו ושונה בנו הוא: 'פגם'". העבודה של נעם, שמורכבת מ-20 רישומים בעיפרון ומציגה חלקים שונים בגוף האדם, עמוקה וחושפת. ניכר שהיוצרת האמיצה עברה תהליך אישי מדהים של התבגרות, קבלה  ואהבה עצמית. בנייר העמדה שלה היא כתבה: "למדנו לשאוף לשלמות ולהתבייש בשונה. כילדה, סבלתי כמו רבים אחרים מחוסר ביטחון במראה שלי. הייתה לי בעיית עור שהותירה על פניי צלקות.  בעבודת הגמר שלי בחרתי לצייר תמונות המציגות את אותם 'פגמים' והדגשתי אותם באמצעות נצנצים כסופים. המטרה שלי הייתה להציג את 'הפגמים' שלנו באור שונה ומיוחד, כי הם אלה שהופכים אותנו למי שאנחנו, ומי שאנחנו זה הכי יפה".  לא היה ניתן להישאר אדישים ליצירה זו שנוגעת ללב ומדברת לכל אדם באשר הוא אדם.

בתיכון 'הראל' סיכמו: "ניתן לומר שלמרות הקשיים בשנה האחרונה, תיכון 'הראל' מצליח בעזרת ליאת שגב, מנהלת בית הספר שתומכת ומאפשרת, ובעזרת צוות מורים עקבי ושאפתן ויחד עם כל תלמידי מגמת אומנות שהם רציניים ומשקיעים – ליצור אמנות במיטבה".