אדם רץ ביער ונמלט מלהקת טורפים. הוא מועד, קם, ממשיך, מתמלא שריטות ולא עוצר. הוא מסתכל כל הזמן לאחוריו כדי לראות כמה הם קרובים ואז מחזיר את המבט קדימה ובולם. בזמן שמדד את המרחק מאחוריו, הם כיתרו אותו מכל צדדיו. אינסטינקטיבית הוא מרים עיניים כדי לחפש מקום מילוט.
יהודים רצים על פני כדור הארץ ונמלטים משונאיהם: נמרוד והבבלים במסופוטמיה הקדומה, פרעה וחיילותיו במצרים העתיקה, היוונים, הרומאים, הספרדים והגרמנים – הרודפים מתרעננים ומחליפים פנים, בעוד הנרדפים המותשים קבועים, לעולם בורחים על נפשם חבולים ומיוסרים, מביטים לאחור ומבטיחים לא לחזור.
בהחזירם היום את מבטם, הם מסתכלים סביבם, סוקרים את מפת הרדיפות בעולם ומגלים שהם מכותרים. כמעט בכל מדינה בתבל נרשם זינוק חד בגילויי האנטישמיות מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר.
עם ישראל נמצא במערבולת גדולה מאוד שגורם הזמן. בטבע נערכות הכנות עצומות שיביאו אותו להרים עיניים, לחפש מילוט ולבקש את שינוי גורלו.
בבבל הקדומה התנתקנו משאר העמים והאנטישמיות קיבלה את האות לצאת לציד. ההתנתקות הייתה על רקע אידיאולוגי. התרבות האנושית התפתחה מכוח היצר הטבעי, הרצון לקבל, האהבה העצמית והמשיכה לחומר. אברהם אבינו נקרא להתעלות מהם אל הרצון לתת, אל אהבת הזולת, להימשך לרוח ולחבור אל האידיאה של הכוח העליון.
כל הריצה המטורפת על פני היבשות במשך אלפי דורות רדופים, באה להשלים את התהליך שאליו כיוון אברהם ולהכשיר אותנו להתעלות זו. לא בקלות עוזב היצר הרע את האדם ונותן לו לפנות אל הכוח העליון בבקשה להחליף אותו ביצר טוב. לא בקלות נסכים להודות שאין לנו מקום על הארץ. בתוך הרצון לקבל, נבקש להתרומם ממנו ולהתאחד מעליו.
לכן, מוצאים אנו את עצמנו היום מוקפים בשנאה מכל צד. קרב היום לבלום את הבריחה מייעודנו ולפנות אל הכוח העליון בתפילה שיעלה אותנו מתוך עצמנו ושיחבר בינינו. אז ייפסקו הרדיפות באחת. נביט שוב סביבנו ולא נראה עדר של טורפים, אלא עמים שבאים ללמוד מאתנו כיצד לפנות לשמיים ולבקש חיבור.
